921. לכאורה, יש "פיתוי" להתחשב בשני נתונים מיוחדים בתיק זה, שהוזכרו על ידי הצדדים, לאורך כל הדיונים.
922. אכן, המחלוקת בין הצדדים נוגעת בשני ספרי קודש: מקראות גדולות הכתר, שבו אוחז התובע כעורך מדעי ומהדיר, ומולו תוספות רמב"ן לפירושו לתורה, שנכתבו על ידי הנתבעים.
923. אולם, לעניות דעתי, מאחר ובמדינת ישראל הדין המסדיר את זכות היוצרים הוא טריטוריאלי וחל על כל האזרחים והתושבים של מדינת ישראל, הכללים הללו יחולו הן על ספרי חול, הן על ספרי קודש במידה שווה.
924. היותם של בעלי הדין שומרי תורה ומצוות, הוא נתון סוציולוגי אנתרופולוגי, אך, לפי מיטב הבנתי המשפטית, כל עוד לא הסכימו הצדדים מראש על מערכת דינים אחרת שתחול בעניינם, יחול עליהם המשפט הישראלי.
--- סוף עמוד 187 ---
925. לפיכך, עלי להפעיל את דיני זכויות היוצרים החלים במדינת ישראל, וזאת כפי שנקבעו בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. אך, כפי שהסברתי בהרחבה בתת פרק זה (יד.10), לפי הבנתי המשפטית יש משקל רב וחובה לאמץ את המשפט העברי, במסגרת היישום וההפעלה של המשפט הישראלי.
926. ברצוני להבהיר, כי לא אחת כאשר – לשיטתי – ראוי ליישם את המשפט העברי במשפטה של מדינת ישראל, עשיתי כן גם כאשר בעלי הדין לא היו שומרי תורה ומצוות, ואף כאשר לא היו יהודים (ראה, למשל, פסק הדין שהוזכר בפסקה 834 לעיל, ורבים זולתם).
927. העולה מן האמור לעיל, הוא, כי הדרכים המשפטיות ליישום המשפט העברי, על ידי בית משפט ישראלי, כאשר הוא מפעיל ומיישם את דיניה של מדינת ישראל, אינו תלוי לא באישיותם של בעלי הדין (והמשפט העברי יחול בין אם מדובר בשומרי תורה ומצוות, ובין אם מדובר בחילוניים, ובין אם מדובר במי שאינם יהודים), וגם לא בנשוא הדיון (דין ספר "רגיל", כדין ספר קודש); הדרכים המשפטיות הובהרו לעיל בארבעת החלופות של תת פרק זה, יד.10, והן: יד.2.10 השימוש במשפט העברי במסגרת ההכנות לחוק (הצעת החוק); יד.3.10 חוק יסודות המשפט; יד.4.10 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; יד.5.10 עקרונות היסוד של השיטה המשפטית.
טו. היש מקום להתייחסות מיוחדת לזכויות יוצרים בתחום המדעי, בכלל, ולהדרות של כתבי יד, בפרט
טו.1 מבוא
928. השאלה הראשונה שעוררו באי הכוח של הנתבעים, מתחילת הדיונים ואפילו במסגרת כתב הגנתם (ראה, למשל, סעיף 19 לכתב ההגנה המצוטט בפסקה 80 לעיל), כי אין מדובר ביצירה שחלים עליה דיני זכויות יוצרים, שכן, היא נחלת הכלל והטקסט של מקראות גדולות הכתר מתייחס לתנ"ך, אשר הוא שייך לבורא עולם, ופירוש הרמב"ן נכתב לפני למעלה מ- 800 שנה ואף הוא אינו מוגן בזכויות יוצרים.