929. מאידך גיסא, הוסבר על ידי ב"כ התובע, כי לתובע יש זכויות יוצרים בכך שההדיר את פירוש הרמב"ן, בתוך מקורות גדולות הכתר, וההדרה זו היא בגדר זכות יוצרים.
930. באופן פרטני, אתייחס בפרק הבא למקראות גדולות הכתר. בפרק זה אדון בשאלה המקדמית האם בכלל דיני זכויות היוצרים חלים על יצירות בתחום המדעי, בכלל, ומדעי היהדות, בפרט, כאשר ייוחד הדיבור גם לההדרה של כתבי יד, או מסמכים, שנכתבו לפני מאות או אלפי שנים, וחוקרים בני דורנו, פרסמו אותם.
טו.2 היצירות שבהן יש זכות יוצרים – כללי
931. ההוראה המרכזית בחוק זכות יוצרים, הקובעת את גבולות החוק, היא סעיף 4 שבו, אשר כותרת השוליים שבו היא "היצירות שבהן יש זכות יוצרים", ואשר זה נוסחו של הסעיף:
"(א). זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:
(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;
--- סוף עמוד 188 ---
(2) תקליט;
ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.
(ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו."
932. אין כאן המקום לדון במפורט בסוגי יצירות (אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, אדריכלית, קולנועית ועוד), כפי שהן מוגדרות בסעיף 1 לחוק. אנו נתרכז ביצירה הספרותית, וביצירתיות שבה.
933. במסגרת העיקרים בזכויות יוצרים, מונה גרינמן (בעמ' 71 לספרו) חמישה עיקרים: זכות יוצרים קיימת ב"יצירות" בלבד; הזכות תחול על דרך הביטוי של היצירה; הגנת החוק ניתנת ליצירה "מקורית" בלבד; על היצירה להיקבע באמצעי ביטוי מוחשי; אין דרישה לרישום.
934. אותנו מעניין, בפרק זה, הניתוח של היצירה העצמאית (גרינמן, עמ' 90 ואילך).
טו.3 המקוריות והיצירתיות
935. נושא זה נידון בספרות המשפטית ובפסיקה באנגליה, בארה"ב ובישראל, שיטות המשפט הרלבנטיות לענייננו, וכן במשפט העברי כפי שנראה בהמשך פרק זה.
936. העיקר, אם ניתן לתמצת זאת במילים בודדות הוא כי גם כאשר מדובר בנתונים קיימים וידועים לכל, כמו מילים, צילומים ועוד, אם נעשה בהם שימוש יצירתי וראשוני, יהווה הדבר "יצירה ספרותית" שעליה יחולו דיני זכויות היוצרים.
937. דוגמא בולטת לכך היא פרשת ויינברג. שם זכה התובע ונקבע כי יש לו זכות יוצרים בצילום שצילם כצלם עיתונות מקצועי את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל (התמונות עצמן מובאות בפסק הדין עצמו בפסקה 2 וכן בסיפא של פסקה 6). לכן, כאשר הנתבע השתמש בצילום האמור לעיצוב מדליה הנושאת את דיוקנו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, במטבעה המלכותית הנורבגית, כחלק מסדרת מדליות של זוכי פרס נובל לשלום, הוחלט בערעור כי לתובע יש זכות יוצרים בתמונה וכי הנתבע הפר זכות זו וחויב בפיצויים.