938. דוגמא נוספת מצויה בפסק דינו של השופט (לימים הנשיא) משה לנדוי, בע"א 136/71 מדינת ישראל נ' יצחק אחימן, פ"ד כו(2), 259 (1972) (להלן – "פרשת אחימן"). שם נקבע כי לוחות של סכומי מס הכנסה, מלווה חובה וניכויים אחרים שמעביד חייב לנכותם משכר עובדיו על פי דין או על פי הסכמי עבודה, אשר הודפסו בחוברת שכתב המשיב, רואה חשבון במקצועו, הינה נשוא זכות יוצרים (לבסוף תביעתו נדחתה, שכן, לא הוכח שהמדינה העתיקה מהלוחות שבחוברת שכתב המשיב).
939. לאחרונה קבע חברי ועמיתי, השופט אלכסנדר רון, כי מפה של ירושלים היא יצירה מוגנת על פי חוק זכות יוצרים, אם כי התביעה נדחתה כי ההעתקה של הנתבע הייתה מוצדקת, באותן נסיבות (ת"א 63876-06-15 עמיאל מיטב נ' בלושטיין מפות ועוד בע"מ (2018).
940. ניתן לתמצת את הדברים בכותרת של סעיף 2.4.2 בספרו של גרינמן "יצירתיות או השקעת משאב רוחני השקול ליצירתיות" (עמ' 92 ואילך).
--- סוף עמוד 189 ---
טו.4 פרשת קימרון
941. בפרשת קימרון עלתה לדיון שאלה הדומה לנושא שבפנינו. וזה סיפור הדברים: בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 התגלו ב"מערה מספר 4" בקומראן, כ- 15,000 קרעים של מגילות שונות. אחת מן המגילות הגנוזות, הקרויה "מגילת מקצת מעשה תורה", כתוב בלשון הקדומה ללשון המשנה והיא, ככל הנראה, איגרת של מנהיג כת מדבר יהודה למנהיג העם בירושלים (פסקה 1, עמ' 822 לפסה"ד בפרשת קימרון). שני מומחים, פרופ' סטרוגנל מאוניברסיטת הרווארד, ופרופ' אלישע קימרון מאוניברסיטת באר שבע פיענחו את המגילה, באופן שמ-70-60 הקרעים, הורכב טקסט בן 121 שורות, כאשר כ-40% ממנו הם השלמת החסר שלא נמצא בכתובים שעל גבי הקרעים (שם, בעמ' 823, בין האותיות א-ב).
942. הרשל שנקס, שהיה העורך של כתב עת ארכיאולוגי, בעל תפוצה של כחצי מיליון קוראים, הוציא לאור ספר בארה"ב שבו נכללו מאות קרעים של המגילות הגנוזות, ובמבוא צירף מספר נספחים שאחד מהם הוא טיוטת הטקסט המפוענח, תוך ציון כי הוא נעשה על ידי פרופ' שטרנגל ועמית נוסף, מבלי להזכיר את שמו של קימרון (שם, בעמ' 823, בין האותיות ד-ז).
943. קימרון הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר נידונה בפני כבוד השופטת דליה דורנר ובה נקבע כי שנקס הפר את זכות היוצרים של קימרון. ניתן צו מניעה קבוע וכן חויבו המערערים בפיצויים (פסקה 3 לפסה"ד, בעמ' 824, בין האותיות ג-ד).
944. אחד הנושאים המרכזיים שעלה על ידי המערערים בערעור, מוצג בצורת שאלה בהמשך פסק הדין: "האם לקימרון זכות יוצרים בטקסט המפוענח?", (שם, בעמ' 827, מול אות ב).