945. הניתוח של השופט יעקב טירקל (שלדבריו הסכימו הנשיא אהרן ברק, והשופטת – כתוארה אז – דורית ביניש), התחיל בדיון בשאלה "מהו מושא הזכות?" (עמ' 823, בין האותיות ב-ג), וכך מובא הניתוח הבא (שם, פסקה 10, עמ' 828, מול האות ג – עמ' 829, מול האות א):
"על-מנת להכריע בשאלה אם לקימרון זכות יוצרים בטקסט המפוענח עלינו להגדיר מהו מושא זכותו של קימרון – מהי ה'יצירה' שיצר קימרון במהלך אחת-עשרה שנות עבודתו? כאן יש להבחין בין שני רכיביו העיקריים של הטקסט המפוענח. הרכיב האחד, הוא הפיזי, המוחשי, 'חומר הגלם': קרעיה של המגילה שנוצרה לפני כאלפיים שנים שנמצאו בקומראן; הרכיב השני הוא מה שעשה את אסופת הקרעים לטקסט מפוענח על-ידי הצירוף הפיזי של הקרעים, סידורם, פענוח הכתוב שעליהם, במידה שהצריך פענוח, והשלמת החֶסֶר שבין הקרעים. במילים אחרות, אמנות נתינת הרוח והנשמה בקרעים שעשתה אותם לטקסט חי ובעל משמעות. אכן, קרעי המגילה כשלעצמם מצויים היום ברשות הרבים, והם נחלת הכלל במובן זה שכל מי שרוצה לצרפם ולפענחם רשאי לעשות כן. אולם העובדה כי 'אבני הבניין', שהיו החומר שביד היוצר במלאכתו, הן נחלת הכלל, אין לה ולא כלום לשאלה אם קמה לו זכות יוצרים ביצירתו. עמד על כך בית-משפט זה, באומרו:
--- סוף עמוד 190 ---
'אין נפקא מינה ש'החומר הגלמי' להרכבת הלוחות הוא נחלת הכלל... השאלה אם יש בלוחות המשיב יצירה מקורית מפאת המחשבה, העמל או המיומנות שהושקעו בהם, צריכה להיחתך על-פי עיון בעבודת המחבר בשלמותה" (דברי השופט (כתארו אז) לנדוי, בפרשת אחימן, בעמ' 261).
השאלה שלפנינו היא אם יש לקימרון זכות יוצרים בטקסט המפוענח מכוח אחד או יותר מן הדברים שעשה: הצירוף הפיזי של הקרעים, סידורם, פענוח הכתוב שעליהם והשלמת החֶסֶר שבין הקרעים. האם אותה 'רוח', אותה 'נשמה' שהפיח בקרעי המגילה, בכוח הידע והכישרון שלו – שאני מציע לכנות 'שְׂאָר הרוּחַ' שלו (במשמעות 'יתרון הרוח' לפי אחד הפירושים למילים במלאכי, ב, טו) – עושים את הטקסט המפוענח בשלמותו ליצירה המוגנת על-ידי החוק?".
946. חלק מקטע זה שצוטט לעיל, מובא על ידי גרינמן בספרו הנ"ל (עמ' 92), ובעקבות זאת הוא מביא את הדוגמא הבאה: "כל המצייר את חומות ירושלים או מצלם את מגדל דוד הוא בעל זכות יוצרים בציור או בצילום שלו. הציור או הצילום הם תגובתו האישית של הצייר או הצלם לאובייקט או לטבע. שום צייר או צלם אחר אינו רשאי לצייר או לצלם את ציורו או צילומו, אך הוא יכול לצלם או לצייר את החומות או את המגדל בעצמו. וכך פסק השופט האמריקני הולמס (Holmes): 'Others are free to copy the original. They are not free to copy the copy' ".