79. טענה מקדמית נוספת עולה מדברי הפרק הבא של כתב ההגנה, שכותרתו "מעמד התובע: התובע אינו מחבר יצירת מקראות גדולת הכתר כי אם במעמד עורך ומהדיר בלבד". לדברי ב"כ הנתבעים, התובע אינו היוצר של מקראות גדולות הכתר, שכן לצדו יש "צוות שלם וגדול של חוקרים ועובדים השותפים לפרויקט זה" (סעיף 18 סיפא לכתב ההגנה; הקו במקור).
--- סוף עמוד 20 ---
80. בהמשך מופיעה טענה משפטית, עקרונית, לגבי טיב זכויות היוצרים בקשר להוצאה לאור והאדרה של כתבי יד מלפני מאות שנים, שאין עליהן זכויות יוצרים. וכך מנוסחים הדברים בסעיפים 19-21 לכתב ההגנה; הקווים – במקור):
"19. כידוע, מקראות גדולות הכתר הינו מהדורה עדכנית של נוסח היצירה הקלאסית המכונה 'מקראות גדולות', מדובר ביצירה שהיא נחלת הכלל ואשר כוללת את הטקסט התנכ"י המקורי (טקסט אשר שייך לבורא עולם ואינו מוגן על פי חוק), על פרשניו ותרגומיו השונים (יצירות שאינן בנות הגנה על פי חוק בשל חלוף הזמן מאז יצירתן).
20. התובע בתביעתו טוען כי מהדורת הכתר כוללת לפחות 20 פרשנים. ברי כי לתובע אין זכויות יוצרים בטקסטים קלאסיים אלה וכי הוא אינו מחברו של יצירות שונות ורבות אלו.
21. ודוק, יודגש, כי פעולת ההדרה, על פי חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007, אינה זכות מוגנת כלל ועיקר ולמעשה אין לתובע כל זכויות קנייניות בעבודת הההדרה שביצע".
81. תחת הכותרת "טול קורה מבין עיניך: התובע נמנע ממתן קרדיט מתאים לכל החוקרים שעבדו עימו במפעל הכתר תוך ניכוס כל עבודת החוקרים והשותפים לעצמו" – טוענים הנתבעים כי במהדורת הכתר לא הוזכרו שמות של צוותי החוקרים שעבדו תחת פיקוחו של פרופ' כהן. מטרת פירוט עניינים אלה (סעיפים 22-26 לכתב ההגנה) הוא, לדברי ב"כ הנתבעים, זה (סעיף 24): "לצורך בחינת טענת התובע ומשקלה החוקי והמוסרי, ראוי כי נבדוק כיצד זה האחרון פעל והתנהל ביחס לכפופים לו בעבודה בשמירה והקפדה על זכויותיהם". אמנם בהמשך מזכירים ב"כ הנתבעים כי בכרך הראשון של מהדורת הכתר (ספר יהושע ושופטים שיצא לאור בשנת תשנ"ב), אכן, מופיעים שמם וחלקם של כל אחד ואחד מחברי צוות החוקרים שעבד על מהדורת הכתר (סעיף 25 רישא לכתב ההגנה), אולם ב"כ הנתבעים מדגישים כי מאחר ובכרכים הבאים נשמט שמם של השותפים למפעל – וביניהם נתבע 1 (פרופ' עופר) – רואים ב"כ הנתבע את התובע כמי שמנכס לעצמו את מלוא העבודה, תוך הצגת מצג שווא על כל המשתמע מכך, בעוד שמלוא הזכויות של פרי עבודתם של חוקרים אלה שייך לאוניברסיטת בר אילן, ולא לתובע, ובכל מקרה לטענת ב"כ הנתבעים, "הרי שאין ולא ניתן לייחס את מלוא הזכויות המוסריות דווקא לתובע, על כל המשתמע מכך" (סעיף 26 סיפא לכתב ההגנה). ב"כ הנתבע 1 וחברי צוות אחרים שאינם צו לתובענה, שומרים לעצמם את הזכות להגיש תובענה מתאימה כלפי התובע בגין רמיסת זכויותיהם והעלמת שמם ופועלם בהיקף ובמידה ראויים למפעל הכתר (סעיף 27 לכתב ההגנה).