967. לעניין השימוש בחרם, מסביר פרופ' רקובר כי "בדרך זו, של הטלת איסור על הקונים, התגבר הרמ"א על העדר סמכות על המדפיס הנוכרי" (רקובר, שם, בעמוד 145).
968. אין כאן המקום להאריך בשו"ת הרמ"א, סימן י, כפי שבואר ויושם בספרות ההלכתית שלאחריו, כולל התייחסות לשאלה הטריטוריאלית, הכיצד אסר הרמ"א על הסגת גבולו של המהר"ם מפאדובה בעיר אחרת (ראה: תשובת רבי מרדכי בנעט, כפי שמנתח ומסביר פרופ' רקובר, בעמוד 168, בספרו הנ"ל, וכן בתשובת החתם סופר, כאמור, שם, בעמוד 175).
969. לא יהיה זה מיותר להזכיר, בהקשר זה – הקרוב לענייננו – כי בדורנו, כאשר הודפסה מהדורה חדשה ומוגהת של הרמב"ם, על ידי ר' שבתי פרנקל, שאף הוא עשה זאת בעבודת צוות עם הרבה תלמידי חכמים מובהקים, מזכיר כותב ההסכמה, הרב יעקב ישראל קנייבסקי (1887 – 1985), הוא הסטייפלר, גיסו של החזון איש, את תשובת הרמ"א הנ"ל ביחס להדפסת הרמב"ם, ולהוראתו של הרמ"א שהדבר אסור מן הדין כי יש הפסד לראשון ומי שיעז להדפיס, ייאסר על הקונים לקנות מהספרים של מסיגי הגבול (ראה: רקובר, שם, עמוד 262 – 264). דברים אלה משמשים אסמכתא למסקנה של פרופ' רקובר לפיה "קביעה מפורשת, כי דין מהדיר כדין מחבר, אנו מוצאים בהסכמות שניתנו למהדורה החדשה של הרמב"ם, ההולכת ומודפסת בימינו על ידי ר' שבתי פרנקל" (שם, בעמ' 262).
טו.2.5 פסק דינו של הרב אשר וייס
970. בדורנו, נזקק בית דינו של הרב אשר וייס לסוגיה קרובה.
971. בדיון שעלה בפני בית הדין, נטען על ידי שני תובעים, הרב וייל והרב זלצמן, כי הם בעלי הזכויות בעדכונים של הספר "שמירת שבת כהלכתה", שנכתב על ידי הרב נויבירט.
972. בית הדין דחה את התביעה ולאורך פסק דין בולטת נקודת המוצא ההלכתית לפיה גם מי שמלקט מסקנות הלכתיות ומביאם בספר, יש לו זכות יוצרים (תיק 180ע; פסק הדין ניתן ביום ד' אדר תשע"ז, על ידי כב' הדיינים: הרב אשר וייס – גאב"ד; הרב חיים וידאל – דיין; הרב זאב ציצוביץ – דיין. תודתי נתונה לרב וייס ששלח לי את פסק הדין ואיפשר לי לצטטו בפסק דין זה).
--- סוף עמוד 203 ---
973. בית הדין אף מוסיף כי "אין מתיישב על הלב כלל כי הרב נויבירט כבל את ידיו מעולם ועד עולם מלפסוק הלכה בספרו זה שהוא מפעל חייו" (שם, עמ' 8).
974. כמו כן, מוסבר באותו פסק דין כי כאשר אדם הוציא ספר, זכויות היוצרים, כולל זכות להמשיך וליצור באותו תחום, שייך לאותו אדם, כי יש ספרים שתוחלת החיים שלהם מוגבלת בזמן, ואם לא יעודכנו ויחודשו מזמן לזמן, גורלם כליה. לכן הזכות לעדכן את הספר, כלולה בזכות היוצרים של הכתיבה הראשונית של הספר על ידי הרב נויבירט (שם, עמ' 9).