טו.3.5 סיכום
975. גם לפי המשפט העברי, כעולה מתשובת הרמ"א לפני כ-450 שנה, ומפסק דין של בית דינו של הרב וייס משנה שעברה, זכויות היוצרים על פי המשפט העברי ישימים גם כאשר מדובר בהוצאה לאור של ספר הכולל הגהות וההדרות של כתבי יד.
976. הוא הדין לענייננו, כפי שיוסבר בפרקים הבאים.
טז. הרכיבים של מקראות גדולות הכתר – האם הם יצירה על פי דיני זכות היוצרים?
טז.1 כללי
977. כדי לבחון את השאלה, שאותה העמידו הנתבעים במחלוקת, האם מקראות גדולות הכתר הם "יצירה", על פי דיני זכות היוצרים, יש לעיין תחילה במהות של מקראות גדולות הכתר.
978. אכן, הדבר מופיע בכתב התביעה; כמו כן, פרופ' מנחם כהן, התובע, כתב את הדברים בתצהירו; ובאות כוחו של התובע חזרו והבהירו את הדברים בסיכומיהם.
979. ברם, מאחר ויש צורך לבחון את השאלות הבאות, שהן: האם הנתבעים הפרו את זכויות התובע על פי דיני זכויות היוצרים, בכלל, ודיני הזכות המוסרית, בפרט, מן הראוי לדעת מה היה בפני הנתבעים, ערב כתיבת ספרם.
980. ברור לכל, כי לא ידעו הם מה יכתבו ב"כ התובע בתביעה, ואף לא ידעו מה ייכלל בתצהירו של התובע. בפני הנתבעים עמד רק המידע שהיה נגיש ופתוח לציבור, והוא מקראות גדולות הכתר עצמם, כולל: המבואות.
981. לאורך הדיונים, חזר והעלה עו"ד קורינאלדי, גם בחקירתו הנגדית של התובע, את השאלה היכן הם המבואות המדעיים, שהובטחו על ידי התובע לא אחת בהקדמות של חלק מן הספרים שנכללו במקראות גדולות הכתר. תשובת התובע הייתה כי טרם הספיק לעשות כן, והוא מקווה שיעשה כן בעתיד, מבלי שקצב מועד לכך. אינני רואה צורך להרחיב בנקודה זו, שכן אין בה כדי להשפיע על ההכרעה בתיק.
982. על כל פנים, המקור הבטוח ביותר, אשר ממנו ניתן ללמוד על מקראות גדולות הכתר עצמם – מעבר לעיון בספרים על כל מרכיביהם – הוא דברי העורך המדעי והמהדיר, פרופ' מנחם כהן במבוא למהדורת הכתר כפי שנכתב בסוף ספר יהושע ושופטים (בכריכת הספר נאמר כי היא כוללת את יהושע שופטים ומבוא למהדורת הכתר; ספר זה, לפחות לפי העותק שהומצא לידי, פורסם בשנת תשנ"ב (1992)).
--- סוף עמוד 204 ---
טז.2 מהות המהדורה וחשיבותה ההיסטורית
983. בתחילת המבוא למהדורת הכתר, סוקר פרופ' מנחם כהן את מהדורת היסוד הראשונה של מקראות גדולות, כפי שיצאה בשנים רפ"ד-רפ"ה (1524-1525), על ידי יעקב בן חיים אבן אדוניהו (להלן – בן חיים), בהוצאת בומבירגי בוונציה. מוסבר שם, כי היה זה בראשית הדפוסים הראשונים, שהכניסו גורם טכנולוגי חדש ומהפכני, לתולדות מסירתם של המקרא ונושאי כליו, ובמהדורת בן חיים הנ"ל, הסתיים פרק של כ-50 שנות ניסיון בהדפסת ספרי המקרא ומפרשיו (שם, בעמ' 1*).