984. בהמשך מוסבר כי "מעשה ההדרה של בן חיים הוא שהטביע חותם לא נמחה על תולדות המסירה, ומהדורתו היא שהייתה לאבטיפוס כמעט יחיד לכל מהדורות התנ"ך ונושאיו כליו שהודפסו מאז ועד היום הזה, ומכאן כל גודל חשיבותה ההיסטורית וזכויותיה" (שם, בעמ'
*1-*2).
985. וכאן, מציג פרופ' מנחם כהן את חשיבותה ההיסטורית של מהדורת מקראות גדולות הכתר (שם, בעמ' *2):
"בשלושה דברים ניכרת חשיבותה של המהדורה הזאת: (א) שהרימה תרומה שלא הייתה כמוה להאחדת הנוסח בישראל; (ב) שקבעה בפעם הראשונה בדפוס את תבנית המסירה הקדומה של 'מצחף המסורה', כלומר: ספר מקרא שדפיו מעוטרים בהערות מסורה קטנה וגדולה המלוות את הכתובים, זו התבנית שהשתרשה בכל תפוצות ישראל בתקופת כתבי היד, וסימלה יותר מכל את השאיפה הלא פוסקת להתאים את נוסח הספרי המקרא לדקדוקיה של ה'מסורה'; (ג) ושהנציחה על הדף בדפוס את הפירושים של גדולי המפרשים בימי הבינים בצמוד לפסוקי המקרא".
טז.3 הנוסח
986. חלק חשוב במהדורת מקראות גדולות הכתר, ובו התחיל פרופ' מנחם כהן את התיאור במבוא הנ"ל, עניינו נוסח המקרא המוסמך לדקדוקי אותיותיו. תחת הכותרת "האחדת הנוסח" (שם, בעמ' *2 ואילך), יש דיון נרחב על אחידות הנוסח; הקשיים בהגשמת אחידות הנוסח; דיון היסטורי במצב בשנות הדפוס הראשונות; ענייני ניקוד וטעמים, ובהמשך מתייחס הוא למילון המסורה שהוא חידושו של בן חיים (שם, בעמ' 9*).
987. מוסבר במבוא (שם, בעמ' 9* ואילך), מהם חסרונותיה של מהדורת בן חיים, ובהם דוחק הזמן (שם, בעמ' 9*-10*). מובאים ביקורות של חכמים (רב אליהו בחור, רבי מנחם דילונזנו, ורבי ידידיה מנורצי), על טיב הנוסח (שם, בעמ' 10). והוסבר מהם הגורמים שהקשו על השגת הדיוק המרבי (שם, בעמ' 11*).
988. המשך המבוא דן בנוסח האותיות של הטקסט המקראי (עמ' 11*-28*); נושא שאינו רלבנטי לעניין תיק זה. מכל מקום, מעצם העובדה כי ניתן לשאלה זו מקום כה נרחב במבוא, מוכיח כי חלק לא מבוטל ממטרות מהדורת מקראות גדולות הכתר, הוא הדיוק והאות של הטקסט המקראי עצמו, ואילו עניין המפרשים הצמודים, תופס מקום פחות חשוב (לא אומר כי מדובר במקום משני; ראה לעניין זה תת פרק טז.4 להלן).
--- סוף עמוד 205 ---
989. נושא נוסף שנכלל במבוא, הוא ההתייחסות לתרגומים הארמיים שבמהדורת בן חיים (עמ' 28* ואילך). מצוי דיון ביחס לטיב כתבי היד של התרגום שהיו לבן חיים, "מול טיב כתבי היד של התרגום בתימן (שם, בעמ' 29*-30*), ואף מובאות דוגמאות לשיבושי תרגום במקראות גדולות של בן חיים, (שם, עמ' 30*-31*), כאשר מטרת הדברים היא, כך מסתבר, להציג את המעלה של מהדורת מקראות גדולות הכתר, גם בעניין זה.