999. כבר פה אחזור ואומר דבר בעל חשיבות רבה לתיק שבפנינו: גם בעיני פרופ' מנחם כהן, העורך המדעי והמהדיר של מקראות גדולות הכתר, סדר החשיבות והעדיפות של הרכיבים של מקראות גדולות הכתר, הוא כמפורט לעיל בסוף הציטוט הקודם, כאשר בראש נמצאים נוסח המקרא המסורה, ולאחריהם התרגומים הארמיים, ורק בסוף – המפרשים, וביניהם – ולא הראשון – (שכן הראשון הוא רש"י), הוא הרמב"ן, נשוא תיק זה.
--- סוף עמוד 207 ---
1000. ואכן, גם בהמשך דברי המבוא (כולל החלוקה הכמותית של העמודים), סדר הצגת הדברים הינו זה: דיון מפורט בנוסח המקרא של מהדורת הכתר (עמ' 43* ואילך), כולל: התייחסות לסתירות בין המסורה לבין הכתר (עמ' 45*-47*); דיון באותיות הגדולות והקטנות, וכיצד הם כתובים במהדורת מקראות גדולות הכתר (עמ' 47*-49*); הפרשיות הפתוחות והסתומות, תוך התייחסות למסורה הטברנית ולרשימת הרמב"ם, ודרכה של מהדורת הכתר בסוגיה זו (עמ' 50*-52*); התייחסות לחלקי ה'כתר' החסרים, ודרכי השחזור שלהם על ידי הרב ברויאר, ביקורת על שיטתו, והדרך של מהדורת הכתר (עמ' 52*-57*). כמו כן, הוקדש דיון לעניין הניקוד והטעמים של ה'כתר', ודרכה של מהדורת מקראות גדולות הכתר בהתקנת הניקוד והטעמים (עמ' 57*-69*), ושחזור נוסח הניקוד, הטעמים והגעיות של ה'כתר' וחלקיו החסרים (עמ' 69*-71*). בעקבות זאת, נכתב במבוא על המסורה של ה'כתר', והדרך של מקראות גדולות הכתר בהתקנת המסורה (עמ' 71*-74*), וכן על השלמת המסורה במקומות החסרים ב'כתר' (עמ' 74*-77*).
1001. אחד החידושים במהדורת מקראות גדולות הכתר, הוא האפאראט הקרוי "עין המסורה". מוסבר מהי התועלת בעין המסורה, וכיצד היא מסייעת להבנת המסורה ולקבלת מידע משלים על הערות המסורה והיותה כלי אחד מבן שלושה שמהדורת מקראות גדולות הכתר מעמיד לרשות המעיין, כדי להבין את המסורה של ה'כתר', להתמצא בה ולהפיק ממנה תועלת. שני הכלים האחרים הם: (א) רשימת מונחים, ראשי תיבות ונוטריקונים של המסורה וביאוריהם, שתימצא בראש כל כרך; (ב) מילון המסורה, שיבוא בכרך נפרד, ובו מבוא מקיף למסורתו של הכתר על היבטיה השונים, ומילון של כל הערות המסורה, הגדולה והקטנה, לפי סדר הא"ב עם הסברים ומראי מקום (עמ' 77*-79*).
1002. הנושא הבא המובא במבוא מתייחס אל התרגומים הארמיים שבמהדורת מקראות גדולות הכתר. מוסבר כאן איזה נוסח יסוד של כתב יד שנבחר (עמ' 79*) ונימוקי ההחלטה בבחירת אותו נוסח (עמ' 80*), תוך התייחסות למסורת יהודי תימן (שם, בעמ' 80*-81*). בתמצית הוסבר כי במהדורת מקראות גדולות הכתר נבחרה דרך ביניים, לפיה בכל מקום שמנהג כתבי היד עלול לשבש את קריאתו של קורא בן ימינו, שאין בידו מסורת קריאה, נבחרה שיטתו של התאג', ואילו במקומות שאפשר היה להשאיר את מנהג כתבי היד, בלא שיתקשה הקורא בקריאתו, נהגו כך (שם, בעמ' 81; וראה הדוגמאות בעמ' 81*-82*).