1003. ייחוד נוסף הוא עניין הפירושים במהדורת מקראות גדולות הכתר, כאשר לעניין זה יוקדש תת הפרק הבא.
טז.6 הפירושים במהדורת הכתר
1004. וכך נפתח פרק זה במבוא, תחת הכותרת "מה בין מהדורתנו למהדורות הקיימות?" (עמ' 82*; הקווים הוספו):
"מהדורתנו תהא שונה מן המהדורות הקיימות של המקראות הגדולות הן במבחר הפירושים, הן בטיב נוסחם, והן בהתקנתם לקריאתו הנוחה של הקורא בן-ימינו. המהדורה תעמיד מבחר גדול יותר של פירושים, פרי עטם של גדולי הפרשנות היהודית בימי הביניים, מסוללי דרך הפשט בפרשנות המקרא. כל הפירושים
--- סוף עמוד 208 ---
שבמהדורה יוצגו לפני הקורא לאחר בחינה קפדנית של נוסחם במיטב כתבי היד העומדים היום לרשותנו. וכולם יודפסו בכתב מרובע עם פיסוק ומראי-מקומות".
1005. לאחר הצגת מבחר הפירושים שהיו במהדורת מקראות גדולות הכתר, המבוססות על מהדורת בן-חיים ומהדורת ורשה, תר"ך-תרכ"ו, מציין פרופ' מנחם כהן במבוא הנ"ל, כי "הפירושים שנוספו העשירו במקצת את אוצר הפרושים החשובים של ימי הביניים, כגון פירושי רמב"ן ורשב"ם לתורה, אבל הרחיבו את היריעה גם לעבר תקופות מאוחרות יותר, כגון 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' לנ"ך" (שם, בעמ' 82*; ההדגשות הוספו). לעומת זאת, מפורט, בהמשך, כי, לא נכללו כמה מן הפירושים החשובים, לרבות אלה של רד"ק וראב"ע עצמם לספרים מסוימים, כגון פירושו של ראב"ע לס' ישעיה ופירושו של רד"ק לס' תהלים, וכן פירושים של פרשני הפשט בימי הביניים (כגון: ר' יוסף קרא, ר' יוסף בכור שור, ר' אליעזר מבלגנצי, ר' יוסף כספי, ועוד) (שם, עמ' 82*-83*).
1006. מול זאת, כותב, בעניין זה, פרופ' כהן בהמשך המבוא (עמ' 83*; הקו הוסף): "מהדורתנו תשאף למלא את החסר, ולהעלות על הדף ככל שניתן את מרב פרשני הפשט החשובים של ימי הביניים, שכתבו פירושיהם עברית. יוצאים מכלל זה יהיו פירושים שאורכם היוצא מגדר הרגיל אינו מאפשר העלאתם על הדף, כגון פירושו של ר' יצחק אברבנאל. מבחר הפירושים לא יהא שווה בכל הספרים או החטיבות, כיוון שאין הפירושים שבידינו מקיפים את המקרא כולו, ויש הבדלים ביניהם במספר הספרים ובמהותם: יש פירושים המקיפים את רוב המקרא כגון פירושיהם של רש"י ורד"ק, יש המכילים חלק ניכר מן המקרא, כגון ראב"ע, ויש המכילים רק ספרים מעטים, כגון רשב"ם ורמב"ן. יש ספרים, כגון ספרי התורה, שזכו להרבה פירושים, ואילו ספרים אחרים, כגון ספר דברי הימים, מספר פירושיהם מועט".