1009. ובהמשך מוסבר: "אין צריך לומר שיכולנו להעמיד נוסח משובח של פירוש גדלה ככל שמבחר כתבי היד העומד לרשותנו גדול יותר, ומרחב הבחירה וההשוואה של כתבי היד הטובים רחב יותר. בפירושים שמספר כתבי היד העומדים לרשותנו מצומצם ביותר, או שנותר מהם כתב-יד אחד בלבד, פוחתות, בטבע הדברים, גם היכולת לחשוף את שיבושיו של כתב היד וגם האפשרות לתקנם. כאן נאלץ מפעם לפעם לתקן תיקונים שמסברא, אבל נשתדל לצמצם אותם רק למקרים שאין להטיל ספק במהותו של השיבוש, וששיקול הדעת הפילולוגי הזהיר מניח מקום לתיקון" (שם, עמ'
83*-84*).
1010. לאחר שמוסברים מבחר הפירושים לנביאים הראשונים, שהועלו על הדף במהדורת מקראות גדולות הכתר (רש"י, ר' יוסף קרא, רד"ק, רלב"ג, ר' יוסף כספי; אין פירוש הרמב"ן על נביאים ראשונים), מפרט פרופ' כהן במבוא את כתבי היד שנבחרו לצורך הפירושים הללו, כולל התייחסות ספציפית לרש"י ולשאלת התוספות, והסבר מהו מנהג מהדורת מקראות גדולות הכתר בשאלת התוספות (שם, עמ' 84*-85*; ופירוט כתבי היד של המפרשים האחרים מובא בעמודים 85*-87*).
1011. לאחר מכן, יש התייחסות לדרכי ההתקנה המשותפות לפירושים כולם (שם, בעמ' 87*-89*):
א. סוג האותיות: על מנת לעשות את הפירושים שווים לכל נפש, גם לאלה המתקשים לקרוא 'כתב רש"י', יודפסו כל הפירושים באותיות מרובעות.
ב. פיסוק: חסרון סימני פיסוק בפירושים שבמהדורות הקיימות אף הוא אחד המכשולים העומדים בדרכו של קורא בן-ימינו, המבקש לקרוא ולהבין את פירושיהם של גדולי המפרשים היהודיים בימי הביניים. אפילו הקורא הבקיא מתקשה לעתים להבחין בין גבולות המשפטים וחלקיהם, או בין לשונו של המפרש למובאות מן המקרא ומדברי חז"ל. במהדורתנו יבוא הדבר על תיקונו, ולשם כך ייעשה שימוש בכל סימני הפיסוק המקובלים. עם זאת יש לזכור שהפיסוק אינו אלא בבואה של הבנת המפסק, ולעתים יש מקומות מסופקים הניתנים להבנה בפנים שונות, ואין הפיסוק המוצע אלא אחת האפשרויות. אנו
--- סוף עמוד 210 ---
נהיה אסירי תודה לכל מי שיסב את תשומת לבנו לאפשרות של טעות בפיסוק, ואם ייראו הדברים, הם יתוקנו בהדפסות הבאות.
ג. מובאות מן המקרא: שני סוגי מובאות יש בפירושים: (א) חלקי הפסוקים בסביבה המתפרשת, שלעתים הם באים בראש הביאור כדיבור המתחיל ולעתים הם משתלבים בתוך הביאור עצמו. (ב) מובאות מכתובים אחרים. הסוג הראשון יוכר על-ידי אותיותיו הבולטות, ואילו הסוג השני יסומן במרכאות כפולות.