"שאלו מינים את רבן גמליאל, מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים? אמר להם: מן התורה... ולא קיבלו ממנו. מן התורה דכתיב: 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם'. אמרו לו: ודילמא [=ושמא]: 'וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה'.
1036. מכאן, שיש חשיבות למיקומו של הפסיק.
1037. בספר יחזקאל, פרק כב, פסוק כד, נאמר: "בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם."
1038. על פרשנות פסוק זה, מובאות דעות של שני אמוראים, בתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קיג, עמ' א, אשר מתייחסים למחלוקת, האם המבול ירד על ארץ ישראל, "ושניהם מקרא אחד דרשו [וכאן מצוטט הפסוק הנ"ל]: רבי יוחנן סבר אתמוהי מתמה קרא [הפסוק מעלה תמיהה, שאלה]:
--- סוף עמוד 216 ---
ארץ ישראל, מי לא מטוהרה [ויש גירסה: טהורה] את? כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם? וריש לקיש סבר, כפשטיה [כפשוטו, הפסוק מדבר בלשון פשוטה]:ארץ לא מטוהרה [ויש גרסה: טהורה] את, מי לא ירדו עליך גשמים ביום זעם?!".
1039. מכאן, שיש חשיבות להחלטה, האם להציב סימן שאלה, סימן שאלה וקריאה יחד, או נקודה בסוף, כדי להבין את הפסוק .
טז.2.3.8 משנה
1040. בתת נושא זה, די אם אזכיר את מאמרו של מרדכי מאיר, "פיסוק המשנה כפעולת הכרעה פרשנית", נטועים, כרך יד (ניסן תשס"ז), עמ' 43-56. שם המאמר, מדבר בעד עצמו. לאורכו, מובאות דוגמאות רבות. כבר בפתיחה, מזכיר המחבר כי בתלמוד הבבלי קיימת התלבטות, ביחס לשאלת פיסוק המשנה, והוא אף הצביע על כך שיש מקרים בהם לקריאה השונה יש גם השלכות הלכתיות. הדוגמאות הינן גם מפירושי הראשונים והאחרונים (שם, בעמ' 50 ואילך).
1041. וכך נכתב בסיכום המאמר, שניתן להחילו גם לענייננו (שם, בעמ' 56):
"בשעה שאדם ניגש ללמוד משנה [בהערה 44 נכתב: "הדברים נכונים ביחס לכל טקסט. התייחסתי למשנה באופן ספציפי שכן היא עניינו של מאמר זה], הרי כבר בקריאה ראשונית הוא מקבל החלטות בשלושה תחומים: א. נוסח; ב. ניקוד; ג. פיסוק. לכל אחד מתחומים אלה השלכות מרחיקות לכת. ביחס לשני התחומים הראשונים קיימת מודעות לזהירות הרבה שיש לנהוג בהם. כל לומד יודע שיש לבחון את הנוסח של המשנה. שאלת הנוסח החלה מתבררת בתלמודים ובראשונים וזכתה למקום מרכזי בעולם המחקר. גם שאלת הניקוד נבחנה בהרחבה בעיקר במאה הקודמת. בדברים שלעיל ביקשתי להעמיד כעל הזהירות הרבה שיש לנהוג בפיסוק המשנה בכלל ובמהדורות מפוסקות בפרט, בשל העובדה שבמהדורות אלה כוללות בתוכן תפיסות פרשניות מסוימות, תוך שהן מעלימות אחרות".