92. לאור זאת, מסקנת ב"כ הנתבעים בסעיף 54 לכתב ההגנה היא זו: "לפיכך, ממילא, נשמטת טענת התובע ביחס למקוריות נוסח פרוש הרמב"ן ששולב במהדורת הכתר כיצירתו המוגנת של התובע דווקא".
93. אשר לטענה בכתב התביעה כי הנתבעים השתמשו בעזרי הטקסט, תשובתם של ב"כ הנתבעים היא כי "עזרי הטקסט בפרוש הרמב"ן במהדורת הכתר אינם ייחודיים כלל ועיקר" (הכותרת לפרק המתחיל בסעיף 55 לכתב ההגנה). בהמשך מוסבר, כי אין כל ייחודיות מדעית בסימוני פיסוק וניקוד בסימון מראה מקומות, שכן זה נוהל מקובל ברשות המעמיד לרשות הלומדים והחוקרים טקסטים תורניים, לנקדם, לפסקם, על פי כללי הפיסוק המודרניים ולציין מראה מקומות למובאות (סעיף 56 לכתב ההגנה; מובאים כמשל מהדורת המשנה של פנחס קהתי ומהדורת התלמיד של הרב עדין שטיינזלץ). יתירה מזו, מקומות אלה יהיו גם במהדורות קודמות של פרוש הרמב"ן ובמיוחד במהדורת שעוועל, שקדמה למהדורת הכתר (סעיפים 57-58 לכתב ההגנה), כאשר נטען כי למעשה מהדורת הכתר העתיקה ושילבה את מראה המקום והמקומות שבמהדורת שעוועל המוקדמת, תוך שיפור, הוספת שיבוצי פסוקים, ניקוד והדגשת מילים. אולם, למטענה ב"כ הנתבעים "אין המדובר במאפיין ייחודי למהדורת הכתר" (סעיף 59 סיפא לכתב ההגנה; הקו במקור).
94. בפרק שלאחר מכן, מוצגת השאלה, "האם התובע השתמש בנוסח יסוד הרמב"ן, מהדורת שעוועל, כבסיס לעבודתו מבלי לציין זאת". בסעיפים 60-63 לכתב ההגנה נטען כי למעשה מדובר בהעתקת מהדורת שעוועל ומהדורת הכתר, ועל כן נטען כנגד התובע כי מדובר ב"מצג דברים לפיו התובע מנכס לעצמו את קניינם של הרב שעוועל ומוסד הרב קוק, ללא כל רשות, על כל המשתמע מכך!" (סעיף 62 סיפא לכתב ההגנה; סימן הקריאה במקור). ב"כ הנתבעים ער לכך שיש מספר
--- סוף עמוד 23 ---
שינויים בין מהדורת הכתרת למהדורת שעוועל, אך, עדיין מדובר, לשיטת הנתבעים, בהקלדה פשוטה של מהדורת שעוועל, בלי לשנות את הנוסח כלל, ורק סימני פיסוק ועזרי הטקסט נוספו לנוסח היסוד של שעוועל (סעיפים 63-64 לכתב ההגנה). פרק זה מסתיים במילים (סעיף 65): "על כגון דא למדונו חז"ל: 'קשוט עצמך תחילה' וד"ל ...".
95. על כל פנים, עמדת הנתבעים היא, כי יש לראות במעשיהם שכבה נוספת בפרוש הרמב"ן, ולעניין זה ראיתי לנכון לצטט את סעיפים 66-67 לכתב ההגנה במלואם (ההדגשות במקור):
"שכבות נוסח פרוש הרמב"ן על התורה: סקירה וגלגולים
המחקר המדעי והאקדמי בנוי כשכבה על גבי שכבה או כלבנה על גבי לבנה. וכך אף בענייננו: לנוסח פירוש הרמב"ן על התורה. את הקומה הראשונה בנה המחבר – ר' משה בן נחמן המכונה הרמב"ן, עוד בהיותו בספרד בגירונה (Girona). את הקומה השנייה בנה הרמב"ן בהגיעו לארץ ישראל עת הוסיף מאות תוספות שונות לפירושו. שכבה נוספת, נבנתה במשך דורות רבים בידי עשרות מעתיקים בפזורות ישראל שהעתיקו והדפיסו את נוסחים שונים של כתבי היד שהתגלגלו לידיהם. בשנת 1959 שכלל הרב שעוועל בהוצאת מוסד הרב קוק את השכבה שבנו במשך דורות, תוך איסוף והסתייעות בשלושה כתבי יד עיקריים שהיו בפניו (שעוועל, פירוש רמב"ן על התורה, עמ' 12-13). שלב נוסף ביצעו פרופ' כהן ואנשיו במסגרת עבודתם במפעל הכתר תוך הוספת שכבת דיוק נוספת על גבי בסיס נוסח שעוועל.