1053. כפי ששמעתי במהלך העדויות, שיטתו של פרופ' כהן גם ביחס להכרעות השונות בין כתבי היד, השימוש בעזרי הטקסט, בשיטות המיוחדות של פרופ' כהן, ועוד, אינם זהים לנוסח שעוועל.
1054. משמעות הדברים היא כי גם מהדיר חדש "יוצר" יצירה חדשה, אף שבעולם הייתה קודם מהדורה קודמת של אותו טקסט, כאשר עיון באותה ההדרה חדשה, כוללת: שינויים, תיקונים וחידושים, המקנים לה את המעמד של "יצירה" לעניין דיני זכות היוצרים.
טז.9 סיכום: פירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר – הוא יצירה על פי דיני זכויות היוצרים
1055. ראינו בפרק הקודם, פרק טו, כי ההדרה של כתבי יד, דינה כיצירה, וזאת הן על בסיס הדין הישראלי ופסק דין בפרשת קימרון (תת פרק טו.4), והן על פי מקורות המשפט העברי (תת פרק טו.5), ובמיוחד לעניין זה שו"ת הרמ"א, סימן י, המתייחס להוצאה לאור מוגהת ומתוקנת של הרמב"ם מאות שנים לאחר פטירתו (תת פרק טו.1.5).
1056. בפרק זה, סקרתי וניתחתי תחילה את הרכיבים של מקראות גדולות מהדורת הכתר, בכלל, ואת פירוש הרמב"ן שבתוכה, בפרט.
1057. ניתוח זה הוביל למסקנה כי פירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר כולל אלמנטים חשובים המגיעים כדי "יצירה", ובהם: בחירת כתב היד ששימש כנוסח ה יסוד (תת פרק טז.1.8), הדרכים לקביעת הנוסח על פי כתב יד היסוד וכתבי יד אחרים וההכרעה כאשר כתבי היד אינם אחידים (תת פרק טז.2.8), ושימוש בעזרי הטקסט, וביניהם הפיסוק (כמוסבר, בהרחבת מה, בתת פרק טז.3.8).
1058. הורדתי מן הפרק את הטענה כאילו פירוש הרמב"ן במסגרת מקראות גדולות הכתר אינו יצירה חדשה אלא העתקה של מהדורת שעוועל.
--- סוף עמוד 219 ---
1059. פועל יוצא מכל האמור בפרק זה הוא כי הוכחה טענת התובע לפיה פירוש הרמב"ן במסגרת מקראות גדולות הכתר הוא "יצירה".
1060. אכן, כפי שעולה מהקשר הדברים, פירוש הרמב"ן בתוך מקראות גדולות הכתר, אינו היצירה המרכזית אלא אחד מהנושאים המשניים יחסית. מבחינת דיני זכויות היוצרים, עדיין ל"יצירה" ייחשב, אך לקונטקסט של פירוש הרמב"ן בתוך המכלול של מקראות גדולות הכתר, ומקומו במסגרת הפירושים לאחר שקודמים לו בחשיבותם, יסודות אלה של מקראות גדולות הכתר: הטקסט, עין מסורה והתרגומים הארמיים, לכך יהיה משקל, כאשר אנתח בהמשך את הפגיעות או ההפרות של אותה זכות יוצרים של מקראות גדולות הכתר.
1061. עתה השלב לעבור בפרק הבא לדיון בשאלה הנוספת שעוררו ב"כ הנתבעים: בהנחה שפירוש הרמב"ן במקראות גדולות הכתר הוא אכן "יצירה" האם התובע הוא בעל היצירה, והאם הוא הזכאי להגיש את התביעה בתיק זה.