יז. האם התובע הוא היוצר של פירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר?
יז.1 מי היוזם וההוגה של מפעל מקראות גדולות הכתר?
1062. בכתב התביעה ובסיכומים של התובע, עולה כחוט השני כי מפעל מקראות גדולות הכתר הוא "מפעל חייו של התובע".
1063. בתצהיר עדות ראשית מטעמו, מיום 26.8.15, הוא כותב : "בהיותי דיקן למדעי היהדות באוניברסיטה, לפני כ-30 שנה, הגיתי וייסדתי את מפעל מקראות גדולות הכתר, לצורך הוצאת מהדורת יסוד מדעית חדשה של התבנית הספרתית היהודית הקלאסית הקרויה 'מקראות גדולות' (הכוללת את הטקסט המקראי עם פירושים, הערות מסורה ותרגומים) וביסוסה ככלי למחקר מדעי".
1064. בסיכומים, כנגד טענת התובע כי הוא היה אבי החזון והרעיון של הוצאת מהדורת יסוד חדשה של מקראות גדולות, וכי כל המפעל נוצר במוחו ואף אחד לא השתתף איתו בשעה שהגה אותו, מעלים ב"כ הנתבעים, עורכי הדין קורינאלדי וגרינשטיין, עמדה אחרת. לדבריהם, הראשון שהגה את הרעיון היה פרופ' משה גושן-גוטשטיין (מורו ורבו של פרופ' מנחם כהן ומדריכו בעבודת הדוקטורט), כאשר פרופ' כהן, התובע, בהספדו ביחס לפרופ' גושן מציין כי הוא – פרופ' גושן – עמד על הצורך בהוצאת מהדורת יסוד חדשה של מקראות גדולות והוא זה שיזם בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 ההדרה מחודשת של מקראות גדולות. על כך, כותבים ב"כ הנתבעים: "התובע בחר להתעלם ובחקירתו לא מצא לנכון כלל להזכיר כיצד נולד ה'חזון', והשמיט ולא בכדי את הקרדיט הראוי לפרופ' גושן-גוטשטיין ז"ל, כמאמר החכם באדם 'אין זיכרון לראשונים'" (סעיף 34 לסיכומי הנתבעים; הקו וההדגשה במקור) (והדברים הובאו לעיל במסגרת תיאור טענות הנתבעים בסיכומיהם, בפסקה 433).
1065. בטרם אתייחס לטענות ה"הגנה" של התובע בעניין זה, ראיתי לנכון להזכיר את המאמר "מנחם כהן – קווים לדמותו ולמפעלו המדעי", אשר פורסם בקובץ זה: עיוני מקרא ופרשנות, מנחות ידידות והוקרה למנחם כהן, כרך ז (תשס"ה), הוצאת אוניברסיטת בר אילן רמת גן, בעריכת שמואל ורגון, יוסף עופר, יצחק ש' פנקובר, יעקב קליין, עמ' 11 ואילך, כאשר בעמ' 16 – לאחר תיאור המצב
--- סוף עמוד 220 ---
של מהדורת בן חיים למקראות גדולות, תוך הסבר כי המצב במהדורות המאוחרות לא השתפר אלא הלך והחמיר, נכתבו הדברים הבאים, בעמ' 16 [יש לזכור כי אחד הכותבים הוא פרופ' יוסף עופר, נתבע 1 בתיק זה]:
"המשך ההנצחה של נוסח כה משובש ביצירה שנעשתה נכס צאן ברזל של ארון הספרים היהודי נראה למנחם [כהן, הוא התובע] לא רק כפגם תרבותי-לאומי, אלא גם כמחדל מדעי, שהרי יש בידינו היום הידע המדעי הדרוש והאמצעים הטכנולוגיים הראויים לשנות את המציאות הזו. צריך רק להחליט החלטה נחושה להתמודד עם המשימה הכבירה הזו, שמשמעותה היא ההדרה מדעית מדוקדקת של מאות יחידות טקסטואליות בעשרים וארבעה ספרי המקרא, החל במקרא ובמסורה וכלה בתרגומים ובפירושים [גם כאן, הפירושים מובאים בסוף – תוספת שלי – מ.ד.].