--- סוף עמוד 222 ---
עריכה ויד מכוונת, ליצירת אחידות. זאת עשה התובע, ועל כן, גם במישור זה של כתבי היד, הוא "היוצר".
1080. ניתן להשוות פרויקט זה של מקראות גדולות הכתר, לפרויקט אחר שהיה לי קשר הדוק עימו; כוונתי לפרויקט מפתוח השאלות והתשובות של חכמי ספרד. בראש מפעל זה עמד פרופ' מנחם אלון. המפעל התחיל במפתח שאלות ותשובות של שו"ת הרא"ש (תשכ"ה). אני הצטרפתי לעבודה בפרויקט כאשר המפתוח הורחב לחכמי ספרד וצפון אפריקה. ברור היה לכל כי העורך ומי שעומד בראש הפרויקט הוא פרופ' מנחם אלון, אף שהמפתוח של כל שאלה ותשובה פרטנית, בוצעה על ידי צוות חוקרים ומעליהם צוות בודקים וההכרעות הסופיות היו בידי פרופ' מנחם אלון ["העזתי" להביא בפסק דין זה אירועים שאותם חוויתי, וזאת לאחר שהשופט אליקים רובינשטיין בפרשת וינברג הנ"ל התייחס ל"ידע אישי" כאשר דובר על תצלומו של יצחק רבין, ובו התחיל את דבריו בעניין במילים אלה: "ארשה לעצמי לציין מהיכרות קרובה עם יצחק רבין ע"ה בתפקידים שונים לאורך שנים לא מעטות..." (שם, פסקה ח).
1081. לפיכך, גם טענה זו של ב"כ הנתבעים, כאילו אין לפרופ' מנחם כהן זכות מוסרית בפרויקט מפעלי מקראות גדולות הכתר – נדחית.
יז.3 האם התובע, פרופ' כהן הוא היוצר בעניין פירוש הרמב"ן במסגרת מקראות גדולות הכתר?
1082. כאן, מתמקדת טענת ב"כ הנתבעים בכך שפרופ' כהן לא כתב מחקרים על הרמב"ן ואין לו ידע מיוחד המתקשר לרמב"ן, ולכן אין הוא היוצר ככל שהדבר נוגע לפירוש הרמב"ן.
1083. מנגד, טוענות באות כוח התובע, כי גם אם פרופ' כהן לא כתב מאמר ספציפי על הרמב"ן, הרי עצם עיסוקו בפירוש הרמב"ן במסגרת מפעלי מקראות גדולות הכתר, נותן לו מעמד מדעי כאחד המומחים הראשונים בנושא זה.
1084. כפי שהוסבר בהרחבה לעיל בפרק טז, אחד מהרכיבים של מקראות גדולות הכתר הוא הפירושים, ובתוכם נמצא הרמב"ן (לא ממקום ראשון, אלא לאחר רש"י, רשב"ם ואבן עזרא), וזאת על פי סדר כתיבתם בהקדמה לספר בראשית, כפי שפורט לעיל בתת פרק טז.7.
1085. זכאי יוצר של יצירה ספרותית המכילה מספר רכיבים, לכך שזכות היוצרים שלו, ובמיוחד הזכות המוסרית תחול לגבי כל אחד מהרכיבים, גם אם הוא לא המרכזי ביותר.
1086. מאחר וכפי שהוסבר לעיל בפרק טו, יש זכויות יוצרים, בכלל, וזכיות מוסריות, בפרט, ביחס לההדרה של כתבי יד, וכן לאחר שקבעתי כי לעניין פירוש הרמב"ן טבע פרופ' מנחם כהן את חותמו בבחירת כתבי היד ובמיוחד כתב יד היסוד, ופרופ' כהן הוא זה שהכריע בכל המחלוקות הנוגעות לפירוש הרמב"ן (כמו ביחס לנושאים אחרים), זכאי פרופ' כהן לכך שגם פירוש הרמב"ן במסגרת מקראות גדולות הכתר ייחשב כיצירתו שלו לעניין זכויות יוצרים, בכלל, וזכות מוסרית, בפרט.