1111. דיון פרטני בשאלה הטקסטואלית של "דרכי השילוב של קטעי התוספת" מובא בעמ' 56 ואילך, תוך התייחסות לחלופות אלה: דיון עצמאי וחדש; שילוב תוספת ללא מחיקה; שילוב תוספת בשינוים קלים, מילות קישור, ציטוטי פסוקים; שילוב תוספת ומחיקת משפט בעל משמעות מהפירוש המקורי; מחיקת קטע שלם ממהדורה קמא; שיבוץ התוספת במיקום מדויק. לאור זאת, דנים המחברים בדרכים להבעת עדיפותה של התוספת על דבריו של הרמב"ן במהדורה קמא (עמ' 62-63).
1112. במסגרת תיאור "שלבי ההתפתחות של שלבי הרמב"ן לתורה" (עמ' 64 ואילך) מסבירים המחברים כי אספו עדויות של למעלה מ-300 קטעי תוספת כפי שפורטו בטבלת התוספת השלמה בנספח ה לספר. כאשר מתייחסים הם לשלבים המרכזיים להתפתחות הפירוש הם מדווחים כי גילו שלושה ממצאים בולטים, אשר לאורם הם משרטטים את המתווה המשוער של השלבים המרכזיים
--- סוף עמוד 226 ---
בהתפתחות הפירוש (עמ' 69 ואילך): זיקה בין רשימות התוספות ובין כתבי היד; חטיבה בספר דברים מתאימה למהדורה קמא בקבוצת כתבי היד; קטעי תוספת הבאים רק במקצת כתבי היד.
1113. שחזור שלבי ההתפתחות של קטעי התוספות בפירוש הרמב"ן מובאים בצורת תרשים בעמ' 72, שבספר.
1114. הפרק הבא נתאר את הליכי המסירה של התוספות (עמ' 74 ואילך).
1115. לענייננו חשוב הדיון בעמ' 84 תחת הכותרת "תיאור כתבי היד המשמשים לקביעת הנוסח", ובו הסברים מדוע נבחרו כתבי היד לפי שני קריטריונים: מדגם של שני מקטעים נבדק באופן מדוקדק ואותרו מספר כתבי היד שמספר השגיאות בהם נמוך במיוחד; נבחרו כתבי יד המייצגים את המהדורה קמא וכתבי יד המייצגים את מהדורה בתרא, מתוך מגמה שלכל קטע תוספת יהיו בפני מחברי הספר שלושה עדים של מהדורה קמא ושלושה עדים של מהדורה בתרא (עמ' 84). בהמשך נאמר כי במקרים בודדים שבהם לא נמצאו שלושה עדים לאחת המהדורות, נבדקו כתבי יד נוספים ונוסחם נוסף לטבלת הנוסח (עמ' 85 למעלה).
1116. תיאור מורחב של כתבי היד מובא בעמ' 86 ואילך.
1117. הדיון בכל קטע תוספת כולל שבעה חלקים (שם, בעמ' 89): ציטוט הפסוקים שעליהם נסוב פירושו של הרמב"ן; ציטוט הקטע הרלוונטי מפירוש הרמב"ן הכולל את מהדורה קמא ואת התוספת; רשימות התוספות; קבוצת הביקורת; חילופי הנוסח; כלל כתבי היד; ודיון פרשני בתוספת, כאשר בעניין זה כותבים המחברים את הדברים הבאים (עמ' 89 למטה): "בדיון השתדלנו להבהיר מה סבר רמב"ן במהד"ק, מה הוא סבר במהד"ב ומה הגורמים שגרמו לו לכתוב את התוספת, כמו כן התייחסנו לשאלות כגון מיקום התוספת בתוך מכלול הפירוש, נוסח התוספת, דרכי השילוב של התוספת במהד"ק ועוד".