1159. לטענת הנתבעים הם לא היו צריכים לעשות כן וזה נעשה מעבר לצורך, אך בסיכומיהם, ככל שמדובר בגובה הפיצוי טענו הם שמדובר בהפרה לתקופה קצרה, עד לתיקון האמור.
1160. מאידך גיסא, מסבירות באות כוח התובע כי לא ניתן לדעת כמה גולשים צפו באתר הנ"ל לפני התיקון שבוצע, שבו הוסף הקרדיט, ולכן זכאות התובע היא לפיצוי מלא וגבוה.
1161. במחלוקת זו בין ב"כ הצדדים, נראית לי עמדת ב"כ הנתבעים, אם כי לא במלואה.
1162. מסקנתי היא כי הייתה הפרה של זכות הקרדיט באתר. אך מאחר ומדובר בתקופה קצרה יחסית שהסתיימה בחודש ינואר 2014, הפיצוי שייפסק לזכות התובע בראש נזק זה יהיה נמוך.
1163. בעניין אחד, יש הודאה של פרופ' עופר בכך שהיה צריך להכניס הערה כללית, שבה ייאמר, כי כל הציטוטים בספר (שלהערכת ב"כ התובע הם כ-30) של פרשנים שונים (שאינם הרמב"ן) לקוחים מילה במילה במהדורת הכתר, ללא אזכור זה. מכאן, מסקנת ב"כ התובע, כי "לפנינו הודאה נוספת מפי הנתבעים להעלמת כהן!" (סעיף 88 סיפא לסיכומי התובע).
כ. האם פגעו הנתבעים בזכות המוסרית של התובע בהעתקה ובסילוף של מקראות גדולות הכתר?
כ.1 הסעיף ופרשנותו
1164. סעיף 46(2) לחוק מעניק לבעל הזכות המוסרית זכות נוספת, בכך שמטיל הוא על היוצר השני חובה "כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר" (הסעיף במלואו צוטט בפסקה 800 לעיל).
--- סוף עמוד 233 ---
1165. גרינמן מחלק את זכות היוצר בעל הזכות המוסרית לשלמות יצירתו בכך שהיא עלולה להיפגע על ידי ארבע פעולות נפדות או חלופיות (ובלבד שיש בהן כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר): סילוף; הטלת פגם ביצירה; שינוי צורה; פעולה פוגענית אחרת (שם, סעיף 14.92, עמ' 854-860).
1166. במסגרת תיאור פעולת ה"סילוף", מוסבר על ידי גרינמן כי מדובר במעשה שנעשה על ידי היוצר השני, שהוא עד כדי כך חמור, שאין הוא תואם עוד את החלטותיו היצירתיות והתוכניות בעת שיצר את יצירתו (שם, בעמ' 854).
1167. הטלת פגם ביצירה נועד לשמור על זכות היוצר ועל אינטרס החברה שבה הוא חי ופועל, לשמור על יצירתו והיצירה האמנותית לבל תסולף, תיפגם או תשונה (גרינמן, שם, בעמ' 856, כאשר הדוגמות לעניין זה הן בעיקר מן התחום האדריכלי).
1168. לעניין שינוי הצורה, מתייחס גרינמן להיסטוריה החקיקתית של אמנת ברן לעניין זה תוך השוואה לחוק האוסטרלי ולשינוי צורה כאשר מעבדים יצירה ספרותית ליצירה קולנועית. המבחן הוא האם הדבר פוגע בזכות לשלימות, באופן הפוגע וגע בשמו או בכבודו של היוצר. אם אכן כך הדבר, יחשב הדבר כסילוף או כפגיעה פוגענית (שם, בעמ' 858).