1176. ב"כ הנתבעים מזכיר בהקשר זה את עדותו של התובע עצמו לפיה כדי לבדוק האם בכל שינוי מנוסח הכתר יש משום "סילוף" הוא השיב בחקירתו הנגדית כי צריך לבדוק כל דבר לגופו (עמ' 162, במסגרת שאלת הסיכום בחקירה הנגדית) (סעיף 183 לסיכומי הנתבעים; הובא לעיל בפסקה 524).
1177. כמו כן, חוזר ב"כ הנתבעים על כך שאם תתקבל טענה זו יהיה בכך, כלשונו: "פגיעה אנושה בחופש המחקר המדעי והאקדמי של כל חוקר והיא מנוגדת לכל תפיסה של התפתחות מדעית" (סעיף 184 לסיכומי הנתבע; מובא לעיל בפסקה 524).
כ.3 דיון
כ.1.3 כללי
1178. אומר בצורה ברורה כבר עתה, כי זו אחת מהנקודות שהן לב לבה של המחלוקת, ובעניין זה מקבל אני את עמדת הנתבעים, ולא את עמדת התובע.
1179. אכן, כפי שקבעתי בפרק יט, הנתבעים פגעו בזכות המוסרית של התובע בכך שלא נתנו לו את הקרדיט ההולם.
1180. אולם, כאשר הנתבעים לאורך הספר מתייחסים לנוסח מקראות גדולות הכתר של הרמב"ן, וחולקים על הכרעות נוסח או מילים של התובע, אין הם מסלפים את יצירתו לעניין סעיף 46 ו-50 לחוק, כפי שפורטו והוסברו בתת פרק כ.1 לעיל.
1181. גם התובע עצמו, הבין בסוף חקירתו הנגדית כי כדי שתתקבל עמדו לפיה הנתבעים סילפו את יצירתו במקראות גדולות הכתר, עליו להביא הוכחות קונקרטיות, וכי יש לבדוק כל מקרה לגופו.
1182. כך התנהלו השאלות האחרונות בחקירתו הנגדית של התובע: תחילה נשאל פרופ' כהן על ידי עו"ד קורינאלדי (עמ' 160, שורות 27-29): "האם לטענתך, לשיטתך, כל סטיה ממה שאתה הנהגת
--- סוף עמוד 235 ---
במקראות גדולות הכתר, בדיוק של נוסח, מישהו מגיע לנוסח משובח אחר בהגדרה, האם לפי דעתך הוא מסלף את המחקר שלך?". על כך השיב תחילה פרופ' כהן: "הסילוף הוא תוצאה של, לא, אתה רוצה ממני תשובה אחת, מה אתה רוצה?" (עמ' 161, שורה 30). ואז, אני ביקשתי מפרופ' כהן שישיב תשובה שכן מדובר בשאלת סיכום, שנוסחה על ידי במילים אלה: "הרי אתה באת ואתה מבקש שבית משפט יתן לך סעד משפטי ויגיד לך שקיפחו אותך, פגעו בך. אז אני שואל אותך – האם כל סטיה שלהם מהמודל שאתה עשית זה סילוף? זה נכון או לא?" (עמ' 162, שורות 1-4). העד התחיל לענות ואמר: "כל סטיה לא, צריך לבדוק את ה, אני לא מסוגל" (שם, שורה 5). שבתי ושאלתי: "מבין הדברים שאתה כתבת בתביעה שלך, שהם עשו דברים שהם פגעו בזכות המוסרית שלך, בתור אחד שכתב את הכתר כל סטיות וכל העדר הליכה בדיוק בדיוק בתלם שלך זה סילוף?" (עמ' 162, שורות 6-8). על כך ענה העד: "צריך לבדוק כל דבר לגופו" (שם, שורה 9; הקו הוסף).