1183. לא מצאתי הוכחות קונקרטיות ל"סילוף".
1184. העובדה שהנתבעים בחרו הכרעת נוסח, או של מילים או אחרת, הסוטה ממה שהכריע פרופ' כהן, אינה פגיעה בזכותו המוסרית של כהן, אלא מהווה שלב בהתפתחות המדעית.
1185. אליבא דאמת, אם הדיון בספר היה מתנהל במילים "כהן המהדיר אמר במהדורת הכתר כך, ואנו קובעים אחרת", או בנוסח דומה, אינני חושב שהתביעה הייתה מוגשת כלל ועיקר. נהפוך הוא, ייתכן ודווקא פרופ' כהן היה גאה בכך שהדור הבא של החוקרים מתייחס ליצירתו, מתווכח איתה, מתפלמס עימה, וגם אם מסקנות הדור החדש שונות ממסקנותיו, הרי זה טבעו של עולם.
1186. המשל של עו"ד קורינאלדי לאורך כל הדיונים וגם בסיכומיו כי מדובר על קומה על גבי קומה, מקובל עליי.
1187. כבר הזכרתי לעיל כי אין מדובר ביצירה ספרותית "רגילה" אלא בההדרה של דברים שנכתבו לפני כ-800 שנה. מאחר והההדרה מבוססת על כתבי יד, זכאי כל אחד מהחוקרים לכתוב מחקר אחר המתבסס על כתבי יד אחרים. אסור לו כמובן לפגוע בקרדיט של המהדיר הקודם, ועל כך צדק התובע, כאמור בפרק הקודם. אולם עצם ההעתקה של מקראות גדולות הכתר כולל עזרי הטקסט, ובמקרים מסוימים החלטה כי קריאה מסוימת של מקראות גדולות הכתר אינה נכונה ויש להעדיף על פניה קריאה אחרת, אינה מהווה סילוף אלא מימוש הזכות האקדמית למחקר.
כ.2.3 דוגמאות
1188. אתייחס להלן, לשתי דוגמאות, אשר הובאו על ידי התובע, לסילוף שנעשה על ידי הנתבעים.
כ.1.2.3 "ריוח והצלחה" או "ריוח והצלה"
1189. אחת מהדוגמאות הבולטות שחזרה ונשנתה, ולעיתים בתחילת כל דיון שאלתי האם נחזור לדוגמת "רווח והצלה" מול "רווח והצלחה" הועלתה על ידי ב"כ התובע עוד במכתב ההתראה הראשון שנשלח על ידי עו"ד נרדה בן צבי ועו"ד דניאל בן שלמה אל הנתבע פרופ' עופר ביום 16.12.13, ערב ההשקה לכבוד הספר.
--- סוף עמוד 236 ---
1190. בעמ' 516 לספר, מובאים דברי הרמב"ן על ספר דברים, פרק יא, פסוק ד, המתייחסים לתיאור קריעת ים סוף בנומו של משה. הרמב"ן מתייחס לדברים שנאמרו בספר שמות על היד החזקה והזרוע הנטויה, ומוסיף את המילים הבאות:
א. על פי מקראות גדולות הכתר, הנוסח הוא: "וזרועו נטויה – שלא נתן להם ריוח והצלה (ע"פ אס', ד, יד) מאז הייתה ידו נטויה עליהם...".
ב. בספר בעמ' 516, שורות 8-9, הנוסח הוא: "וזרועו הנטויה – שלא נתן להם רווח והצלחה מאז הייתה ידו נטויה עליהם".
1191. פרופ' כהן רואה בבחירה של הנתבעים במילים "ריוח והצלחה", במקום הבחירה שלו במהדורת הכתר "ריוח והצלה" (על בסיס האמור במגילת אסתר, פרק ד, פסק יד) – סילוף. לדבריו, בספר בחרו הם על פי גרסת רוב דחוק של כתבי יד מתוך קבוצת הביקורת שנבחרה (5 מתוך 8) את בחירתם; בעוד שעל פי רובם המוחלט של כתבי היד (9 מתוך 39), ועל פי נוסח היסוד, ברוב כתבי היד שנבחרו מראש על ידי פרופ' כהן כקבוצת ביקורת (3 מתוך 4), הנוסח הנכון הוא "ריוח והצלה". פרופ' כהן מוסיף (סעיף 52 מציעתא לתצהירו):