--- סוף עמוד 27 ---
119. לעניין פרסום המחקר של הנתבעים 1 ו-2 באתר האינטרנט של מכללת הרצוג, נטען בכתב ההגנה כי מדובר במרחב ייחודי מחקרי שנעשה על פי כל דין, וכי מכללת הרצוג רואה בפרסום המחקר והעמדתו לרשות הציבור תרומה חשובה לחקר המקרא (סעיף 143 רישא).
120. מעבר לכך נטען בכתב ההגנה, כי לא היה בפרסום זה של המכללה כדי להפיק כל רווח כספי ו/או כל מטרה מסחרית. לעניין זה חוזרים ומדגישים ב"כ הנתבעים כי מדובר בפרסום "שכבות המחקר", וזאת באתר האינטרנט של המכללה, דבר שנועד לצורכי מחקר אקדמי מדעי, כאשר לטענת הנתבעים הדבר נעשה בהתאם לכל דין (סעיף 143 סיפא).
121. ב"כ הנתבעים ערים לכך שהוכנסו הבהרות באתר האינטרנט של המכללה ושם ניתן קרדיט מלא יותר לפרופ' כהן. הם מציינים בכתב ההגנה, "למעלה מן הצריך", כי הנתבעת 3 מצאה לנכון להוסיף את ההבהרות הללו וליתן קרדיט מתאים לתובע, ואולם, לדברי ב"כ הנתבעים, "אין בהבהרות אלה כדי להוות הודאה ו/או נטילת אחריות, שכן אף לדידה של הנתבעת 3, פעלו החוקרים 1-2 כדין ובהתאם לחוק" (סעיף 144 סיפא לכתב ההגנה).
ד.8 אחריות הנתבע 4 – האיגוד העולמי למדעי היהדות
122. ב"כ הנתבעים מאשרים כי אכן הנתבע 4 (להלן: "האיגוד") היה שותף להוצאה לאור של המחקר, וגם האיגוד סבור כי בנסיבות העניין, במעשיהם של הנתבעים 1 ו-2 לא נפל כל פגם וכן לא התקיימה כל הפרה בזכויות הלכאוריות של התובע (סעיף 145 לכתב ההגנה).
123. גם לעניין האיגוד טוענים ב"כ הנתבעים, כי מעשיהם של הנתבעים 1 ו-2 הינם בהתאם למקובל בענף ולא הייתה כל חריגה בנסיבות העניין, ואף האיגוד שומר לעצמו את הזכות להגיש חוות דעת מקצועיות מתאימות בעניין (סעיף 146).
124. ב"כ הנתבעים מציינים כי הנתבע 4 מצטרף לטענות של הנתבעים 1 ו-2 וגם לאחר בחינה פנימית אקדמית של האיגוד, המסקנה היא כי לא נפל כל פגם ו/או הפרה במעשיהם של הנתבעים 1
ו-2, אשר פעלו בהתאם לנהוג ולמקובל למחקרים בתחום זה ולמקובל בענף, על פי חוק (סעיף 147).
125. בסיום פרק זה מציינים ב"כ הנתבעים כי "אין התביעה מגלה כל קשר ו/או זיקה ישירה בין הנתבע 4 למעשים לכאורה המתוארים בתובענה" (סעיף 148).
ד.9 התייחסות הנתבעים לכתב התביעה, לסעיפיו
126. פרק זה בכתב ההגנה מכיל שבעה עמודים (24-31), אך לא ראיתי צורך לחזור ולהביא נושאים שכבר הועלו לעיל. אתייחס רק ל"חידושים" או למיקוד טענות.