127. ב"כ הנתבעים מאשרים כי התובע ייסד ועמד בראש מפעל הכתר מאז ייווסדו, אולם הם מעלים טענות לגבי אי צירוף מסמכי היסוד ולהסדרים החוזיים שבין התובע לבין אוניברסיטת בר אילן, שהיא בעלת הזכויות במפעל הכתר (סעיף 153), ואף נקטו לשון לא מעודנת בכך שייחסו לתובע חוסר תום לב בכך שהוא בחר להעלים מבית המשפט את מסמכי ההתקשרות היסודיים בינו לבין האוניברסיטה, שלדברי ב"כ הנתבעים ייתכן ויש להם אף השלכה ביחס להיקף הזכות המוסרית הנטענת (סעיף 156 לכתב ההגנה; וראה גם סעיף 161 לכתב ההגנה הנוקט לשון דומה).
--- סוף עמוד 28 ---
128. ב"כ הנתבעים גם מתייחסים למוניטין של מהדורת הכתר, אשר מתואר בסעיף 9 לכתב התביעה [ראה: פסקה 27 סיפא לעיל], ומאשרים את המוניטין האמור; אולם, מציינים כי יש פגם חמור באיכות המדעית של מהדורת הכתר בשל חוסר השקיפות של הכרעות הנוסח. הם מזכירים כי התובע עצמו הכיר בכך בהקדמתו לספר יחזקאל והבטיח לתעד במהדורה הממוחשבת את תיקוני הנוסח ואת אמות המידה לכך, אך תיעוד זה מעולם לא פורסם גם בחלוף 22 שנה לאחר הפרסום וההופעה של הכרך הראשון (סעיף 155 לכתב ההגנה).
129. ב"כ הנתבעים טוענים כי החוקרים, נתבעים 1 ו-2, עשו שימוש כדין בתקליטור. לטענתם, ביחס לספר בראשית מהדורת הכתר לא התייחסה כלל לתוספות הפירוש של הרמב"ן, לא במסגרת מהדורת הדפוס ואף לא במסגרת המהדורה המקוונת (סעיף 157 לכתב ההגנה).
130. כנגד טענת התובע – הרלבנטית גם לסעדים השונים – כאילו מדובר בשבע כרכי תורה המקיפים חמש חטיבות תוכן שונות בהתאם לחמשת ספרי התורה (סעיף 14 לכתב התביעה; ראה לעיל בפסקה 32 וכן בפסקה 29), טוענים הנתבעים כי "מהדורת הכתר היא תנ"ך אחד ויצירה אחת. הניסיון לפצל באופן מלאכותי את מהדורת הכתר לתנ"ך ליצירות וליחידות משנה, אינו במקום" (סעיף 158 לכתב ההגנה).
131. אחת הטענות המרכזיות החוזרת בכתב ההגנה היא כי הנתבעים מכחישים כל שימוש במהדורה המקוונת, המכונה "המהדורה המעודכנת" או "מהדורת הדפוס". לדברי ב"כ הנתבעים הם לא "העתיקו" כלל ועיקר, אלא מתארים את מעשיהם באופן הבא: "עשו שימוש מחקרי מותר והוגן בתקליטור הכתר ובהרשאת ובהסכמת בעלי הזכויות – אוניברסיטת בר אילן" (סעיף 162 סיפא).
132. בהמשך, בסעיף 163 לכתב ההגנה נאמר כי הנתבעים לא "שינו" את טקסט פירוש הרמב"ן של מהדורת הכתר, כי אם, כלשונם, "דייקו בדיוק מדעי ואקדמי על סמך כתבי יד רבים נוספים, את נוסח פירוש הרמב"ן, וזאת כאמור לאחר מחקר מדעי השוואתי של כתבי יד רבים נוספים של פירוש הרמב"ן, שהתובע ואני מפעל הכתר לא עשו בהם שימוש בקביעת נוסח הרמב"ן במהדורת הכתר".