140. בהמשך, מסבירים ב"כ הנתבעים כי "אין ולא היה כל צורך ו/או מקום לפנות להרשאה מיוחסת מאת 'מנהל המפעל או נציג מטעמו' כאמור בסעיף 2ד' להסכם ההרשאה וזאת בהיות החוקרים 1-2 נמנים על סגל בעלת הזכויות (אוניברסיטת בר אילן), שעה שברור לחלוטין כי השימוש שנעשה על ידי החוקרים היה והינו לצורכי מחקר מדעי, המהווה שימוש מותר מפורשות בסעיף 2ג' להסכם ההרשאה של בעלת הזכויות קרי אוניברסיטת בר אילן" (סעיף 172).
141. אשר לטענת התובע בעניין הטעיית הציבור לגבי השימוש שנעשה בתקליטור הכתר במהדורת הכתר המעודכנת (סעיף 25 לכתב התביעה; ראה: פסקה 43 לעיל), תשובת הנתבעים היא זו: "התובע כנראה לא התעמק דיו במחקרם של החוקרים ופירות חידושם. יודגש כי אין ולא הייתה כל הטעייה של ציבור הקוראים" (סעיף 173 לכתב ההגנה).
142. ככל שמדובר בטענות התובע בכתב תביעתו לעניין אי מתן קרדיט, המענה שניתן על ידי הנתבעים הוא זה (סעיף 174 לכתב ההגנה):
"...החוקרים נתנו גם נתנו קרדיט ראוי בהיקף ובמידה המקובלים לתובע. אין ולא הייתה כל הסתרה ו/או העלמה של שם התובע ממחקרם של החוקרים כעורך ומהדיר מהדורת
--- סוף עמוד 30 ---
הכתר והטענות בעניין זה מגיעות לכדי אבסורד וגיחוך של ממש, שלא לומר באופן אובססיבי מעבר לכל פרופורציה וד"ל".
143. מול טענת התובע בסעיפים 28-30 לכתב תביעתו, בדבר השימוש האסור שעשו הנתבעים במקראות גדולות הכתר באתר מכללת הרצוג, בכך שהעתיקו ללא אישור את נוסח תקליטור הכתר, מוצגת עמדת הנתבעים בסוגיה זו, באופן הבא (סעיף 175-176 לכתב ההגנה; הקווים במקור):
"התובע בחר מדעת להתעלם מכך כי ה'חומרים השונים' שפורסמו באתר המכללה הינם לב ליבו של דיוק נוסח המחקר של הנתבעים. החוקרים בחרו להעמיד את שכבות מחקרם על גלגוליו לעיני הציבור ולביקורת מדעית וציבורית, באופן קפדני, מפורט, כמעט חסר תקדים. על כך ראויים הם לציון לשבח, והדברים אינם נאמרים במליצה.
יודגש כי אין ולא הייתה כל העתקה אסורה מתקליטור הכתר. המדובר בשימוש מותר לצורכי מחקר השוואתי והכל באישור והרשאת בעלת הזכויות. זאת ועוד, הקבצים שהועלו לאינטרנט לא רק שאינם מהווים 'הפרה נוספת'. ההפך. הם שיקוף מלא של ליבת המחקר עצמו, על נוסחאותיו, דיוקיו, וההשוואות כתבי יד הרבות שהביאו לאופטימום של שלמות אקדמית בנוסח הרמב"ן. למעשה, החיבור של החוקרים 1-2, שיצא בדפוס בספר 'תוספות רמב"ן לפירושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל', מתבסס על המחקר המדעי הגדול המופיע באתר המכללה. יודגש כי מעיון בטבלאות הנוסח ביחס לכל מילה ומילה של פירוש הרמב"ן מגלה כי נוסח הרמב"ן המופיע במהדורת הכתר הינו מקור אחד מיני רבים ששימש לצורך המחקר ההשוואתי ולצורך ההכרעה הסופית של דיוק נוסח הרמב"ן".