149. גם תיאור העובדות שבכתב התביעה ביחס לניסיונות פרופ' כהן לבטל את הכנס, לחדול מן ההפרות ולנסות להידבר עם הצדדים האחרים, כולל מסקנתו כי לאחר שנוכח כי דבריו נופלים על אוזניים ערלות, השתכנע פרופ' כהן כי לא נותרה לו כל דרך לשמור על זכויותיו אלא באמצעות פנייה לבית המשפט (סעיף 41 לכתב התביעה; ראה: פסקה 58 לעיל), נענה על ידי ב"כ הנתבעים במילים אלה (סעיף 184 לכתב ההגנה): "דווקא התובע הוא אשר הפגין חוסר תום לב של ממש בעיצומו של המו"מ. גם בעניין זה ייאמר כי התובע בוחר לספר חצאי דברים בבחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים וד"ל".
150. באי כוח התובע, בכתב התביעה, במסגרת התיאור של עילות התביעה וההפרות, רואים את הפגיעה בזכויות היוצרים של התובע בשש יצירות שונות שהן המהדורה הממוחשבת של מקראות גדולות הכתר (תקליטור הכתר והגרסה המקוונת) וכל אחד מחמשת היצירות המודפסות של חמישה חומשי תורה, אשר הודפסו על ידי אוניברסיטת בר אילן, אך הסוגיות המוסריות בהן הן של פרופ' כהן (סעיפים 42-43 לכתב התביעה; ראה: פסקאות 60-61 לעיל); אך, עמדת הנתבעים שונה, באומרם את הדברים הבאים (סעיפים 185-186 לכתב ההגנה): "התובע מחשיב את התקליטור והמהדורה המקוונת כיצירה אחת אולם, קיימים הבדלים תהומיים בין השניים. באשר לאוניברסיטה ייאמר כי זו אינה מעוניינת כלל ועיקר להצטרף לתובענה דנן, בשל העובדה כי האחרונה קיבלה גם קיבלה את עמדתם של החוקרים ואינה רואה במחקרם, חלילה, הפרה של זכויות היוצרים במהדורת הכתר שבבעלותה!... לא התקיימה במקרה דנן הפרה של זכויותיו המוסריות של התובע. בוודאי שאין כאן הפרה 'כפולה' שכן הקבצים שהועלו לאתר הנתבעת 3 הינם לב ליבו של המחקר שעליו פורט בחיבור 'תוספות רמב"ן לפירושו לתורה' שיצא לאור על ידי הנתבעים. אין ולא תיתכן כל הפרה כפולה כאשר מדובר באותו מחקר ממש!".
151. בסוגיית מתן הקרדיט הראוי לפרופ' כהן, טוענים ב"כ הנתבעים כי הם נתנו לו קרדיט ראוי בהיקף ובמידה האקדמיים הראויים כנדרש בסעיף 46(1) לחוק זכות יוצרים. מודגש, כי לא הייתה כל פגימה וסילוף של מהדורת הכתר, שכן המחקר של הנתבעים "עומד בסטנדרטים אקדמיים מקובלים של חופש יצירה וכתיבה וכן גם בסייג הסבירות כאמור בסעיף 50 לחוק זכות יוצרים".
152. בכתב התביעה מתבקש בית המשפט לפסוק לתובע את הפיצויים הסטטוטוריים על פי תקרת הפיצויים המקסימלית הקבועה בחוק זכויות יוצרים, דהיינו: 100,000 ₪ בגין כל הפרה, בכל