--- סוף עמוד 32 ---
אחת ואחת מן היצירות שהופרו (סעיפים 43-45 לכתב התביעה; ראה: פסקה 61 לעיל). על כך עונים ב"כ הנתבעים כדלקמן (סעיפים 188-189 לכתב ההגנה):
"אין כל מקום לפסיקת כל פיצוי עבור התובע ובוודאי שאין יסוד לפסיקת 'תקרת הפיצויים המקסימלית' הכל כאשר מחקרם של החוקרים עשה שימוש טרנספורמטיבי מותר, בהרשאה כדין מאת האוניברסיטה – בעלת הזכויות במהדורת הכתר, ומעשיהם עומדים בסטנדרטים אקדמיים ובסייג הסבירות כמפורט בסעיף 50 לחוק והכל על פי חוק... בענייננו, אין כל הפרה ובוודאי שאין כאן 'היקף הפרה עצום' או הפרה במזיד או בחוסר תום לב. נחזור ונדגיש כי קרדיט מתאים ניתן גם ניתן לתובע וטענות התובע בעניין זה גובלות באבסורד כפי שפורט לעיל בהרחבה".
153. בסעיף 47 לכתב התביעה, על כל חלקיו [כמתואר בהרחבה בפסקאות 63-65 לעיל], נאמר כי הנתבעים הטילו פגם במהדורת הכתר ועשו זאת תוך כדי סילוף ופעולה פוגענית באופן מכוון ובמזיד. הנתבעים מכחישים זאת וטענתם היא כי "החוקרים לא הטילו כל פגם במהדורת הכתר ובוודאי לא במזיד. החוקרים גם לא סילפו את מהדורת הכתר ובוודאי לא במזיד" (סעיף 190 לכתב ההגנה).
154. כנגד הטענה כי ההפרות של הנתבעים פגעו פגיעה משמעותית במוניטין של פרופ' כהן וגרמו לקוראי הספר ולגולשי האתר לפקפק ביוקרתה ובאיכותה של מקראות גדולות הכתר, ובכך פגעו בשמו ובאמינותו של פרופ' כהן ביחס לכל מפעל חייו המדעי (סעיף 48 לכתב התביעה; ראה: פסקה 66 לעיל), משיבים הנתבעים כדלקמן (סעיף 191 לכתב ההגנה):
"מחקרם של החוקרים לא פגע כלל ועיקר במוניטין התובע. מחקרם אינו מחליף את מהדורת הכתר ויוקרתו. אין במחקר החוקרים ליצור פקפוק 'ביוקרתה ובאיכותה של מקראות גדולות הכתר'. מחקרם של החוקרים מתמקד אך ורק בסוגיית תוספות פירוש הרמב"ן, כאשר המחקר מסביר ומעיר באופן מדעי את השינויים ממהדורת הכתר. אין בהתפתחות מדעית זו כדי לפגוע במוניטין של התובע, כאשר בפני התובע פתוחה הדרך לפרסם ביקורת מדעית משלו ביחס למחקרם של החוקרים 1-2".
155. כתב התביעה מייחס לנתבעים הפקת רווח ויוקרה מקצועיים מן ההפרות על חשבונו של התובע, מסייע בידם לנכס לעצמם מעמד של חוקרים מובילים וחדשניים של פירוש הרמב"ן (כפי שעולה למשל, במהלך הכנס), ובנוסף לכך נטען כי למיטב ידיעתו של פרופ' כהן מפיקים הנתבעים כולם רווחים גדולים, במונחי כסף ויוקרה, מן הפרסום וההוצאה לאור של הספר (סעיף 49 לכתב התביעה; ראה: פסקה 67 לעיל). הנתבעים מכחישים זאת וטוענים כי "מעמדם המקצועי של החוקרים 1-2 הוקנה להם בזכות עמלם והשקעתם בשדה המדעי. אלו לא ניכסו דבר אשר אינו שייך להם ולא הפיקו כל רווח, לא מקצועי ולא כספי, ובוודאי שלא על חשבונו של התובע" (סעיף 192 לכתב ההגנה).