--- סוף עמוד 41 ---
שהאוניברסיטה אישרה מראש את השימוש שעשו הנתבעים ביצירות מקראות גדולות הכתר (סעיף 42 לכתב התשובה).
195. אשר לטענת הנתבעים, כי הם פעלו על פי תנאי השימוש בהסכם ההרשאה של תקליטור הכתר, וכי הם עשו זאת אך ורק לצורך לימוד עצמי ומחקר, כנאמר באותם תנאי שימוש, משיבים באי כוח התובע כי בכך מעלימים הנתבעים מבית המשפט את ההוראה בהסכם ההרשאה האוסרת להשתמש בתקליטור לצורכי הדפסה, הפקת טקסטים והוצאה לאור, וכי, לשיטת התובע, בכל מקרה של ספק – חובה היה לקבל את אישור מנהל המפעל (סעיף 43 לכתב התשובה).
196. בפרק ה של כתב התשובה (שכותרתו: "הנתבעים העתיקו וסילפו את יצירות מקראות גדולות הכתר") מתייחס התובע לטענות הנתבעים בכתב ההגנה, כי הם עשו שימוש בתקליטור הכתר אך ורק לצורך קביעת נוסח פירוש הרמב"ן בספרם (סעיפים 34, 37 ו-40 לכתב ההגנה), כאשר הנתבעים מכחישים שעשו כל שימוש במהדורת הכתר המעודכנת, על גרסתה המודפסת ו/או המקוונת (סעיף 39 ו-169 לכתב ההגנה). אולם, השוואה לעמודים אחרים בספר מעלה כי הנתבעים עצמם מודים בהעתקה של מהדורת הכתר המעודכנת (סעיפים 44-46 לכתב התשובה).
197. בהקשר זה מדגישים באי כוח התובע כי – בניגוד לסעיף 169 לכתב ההגנה – מהדורת הכתר המעודכנת בגרסתה המקוונת ו/או המודפסת, הייתה קיימת, כאשר החלו הנתבעים 1 ו-2 בעבודתם על הספר, שכן לגרסת הנתבעים עבודתם על נוסח פירוש הרמב"ן בספר נעשתה בין השנים 2008 ו-2011, כאשר מהדורת הכתר המעודכנת הייתה קיימת לספרים בראשית ושמות לפני פרק זמן זה והגרסה המקוונת הושלמה במלואה בשנת 2011.
198. אשר לנוסח הרמב"ן לספר במדבר, ההדרה שלו הושלמה בשנת 2008, והוא הופיע במהדורה המקוונת ב- 2009, וזאת ידע פרופ' עופר, בעצמו, שכן השתתף בההדרה של ספר במדבר במסגרת עבודתו במפעל הכתר (סעיף 47 לכתב התשובה).
199. לכן, עמדת התובע היא כי נוסח הרמב"ן היה קיים בשלמותו כשנתיים לפני פרסום הספר של הנתבעים, כאשר לגבי ספר בראשית הועתק על ידם כל המרכיבים מתוך תקליטור הכתר; לגבי ספר שמות הועתקו על ידם מרכיבי הטקסט המילולי ועזרי הטקסט; וביחס לספר במדבר "עמד על שולחן עבודתו של הנתבע 1 במסגרת עבודתו במפעל הכתר ונשלם כבר בשנת 2008, בתחילת עבודתו על קביעת נוסח הספר" (סעיף 48 סיפא.)
200. על כל פנים, באי כוח התובע עומדים על הנאמר בכתב התביעה, כי נוסח הספר מהווה העתקה מסולפת של כל נוסח פירוש הרמב"ן ומהדורת הכתר המעודכנת, וזאת על פי מבחן התוצאה: התאמה של 100% בתחום עזרי הטקסט ו- 97% בתחום הטקסט המילולי. מודגש כי כתב ההגנה אינו מכחיש נתונים אלה ואף מודה בפה מלא (סעיף 80 לכתב ההגנה) כי קיימת התאמה משמעותית בתחום הטקסט המילולי (סיף 49 לכתב התשובה)