יד.1 מבוא 812-814
יד.2 מחקרו של פרופ' רקובר, זכות היוצרים במקורות היהודיים 815-816
יד.3 אמרות רעיוניות במקרא ובמקורות חז"ל, כמקור לדיני זכויות
יוצרים 817-835
יד.4 שו"ת הרי"ף 836-839
יד.5 המרדכי ומדרש משלי – ויישומם בספרות הפסיקה ההלכתית 840-847
יד.6 האם יש "היתר" לגנוב דברי תורה? 848-850
יד.7 האם יש בעלות של יוצר על יצירתו הרוחנית? 851-858
יד.8 המקורות המשפטיים לזכות היוצרים על פי המשפט העברי 859-883
יד.1.8 דינא דמלכותא דינא 861-860
יד.2.8 מנהג האומנים (תקנות הקהל) 868-869
יד.3.8 תקנת חכמים 870-871
--- סוף עמוד 6 ---
יד.4.8 דיני הקניין 872-876
יד.5.8 יורד לאומנותו של חברו – הסגת גבול מסחרית 877-880
יד.6.8 ההסכמות של הספרים 881-883
יד.9 סיכומו של פרופ' רקובר 884-888
יד.10 יישום המשפט העברי במשפט הישראלי, בדיני זכויות יוצרים 889-925
יד.1.10 כללי 889-891
יד.2.10 השימוש במשפט העברי במסגרת ההכנות לחוק
(הצעת החוק) 892-895
יד.3.10 חוק יסודות המשפט 896-904
יד.4.10 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 905-912
יד.5.10 עקרונות היסוד של השיטה המשפטית 913-918
יד.6.10 היש לתת משקל לכך שמדובר בספר קודש, וכן כי
בעלי הדין שומרי תורה ומצוות? 919-925
טו. היש מקום להתייחסות מיוחדת לזכויות יוצרים בתחום המדעי, בכלל,
ולהדרות של כתבי יד, בפרט 926-975
טו.1 מבוא 926-928
טו.2 היצירות שבהן יש זכות יוצרים – כללי 929-932
טו.3 המקוריות והיצירתיות 933-938
טו.4 פרשת קימרון 939-958
טו.5 המשפט העברי 959-975
טו.1.5 שו"ת הרמ"א 959-968
טו.2.5 פסק דינו של הרב אשר וייס 969-973
טו.3.5 סיכום 974-975
טז. הרכיבים של מקראות גדולות הכתר – האם הם יצירה
על פי דיני זכות היוצרים? 976-1061
טז.1 כללי 976-981