253. מעדותו של נתבע 1, פרופ' עופר, על עבודתו במפעל הכתר, ועל כך שחלק מעמדותיו לא התקבלו, מסיקות ב"כ התובע כי אכן פרופ' כהן, התובע, הוא זה שהיה המכריע האחרון במקרים שבהם יש צורך בשיקול דעת מיוחד, ולכן, מסקנת ב"כ התובע, היא זו: "זאת אומרת, שאין מאפיין ייחודי שמאפשר ליחס עבודה לעובד מסוים. לפיכך, תרומתם של עובדי המפעל איננה ייחודית או יצירתית" (סעיף 42 סיפא לסיכומי התובע). בהקשר זה, מובאת הוכחה נוספת ומובהקת להעדר שיקול הדעת העצמאי של פרופ' עופר במפעל הכתר: בעוד שבעבודתו במפעל הכתר הוא פעל על פי הנחיותיו של פרופ' כהן וסימן כ"תוספות הרמב"ן עצמו" רק תוספות שניתן לומר שהם של הרמב"ן, ותוספות שלא ניתן לומר בוודאות שהן של הרמב"ן עצמו, סימן פרופ' עופר בסוגריים מרובעים – כשיטת פרופ' כהן – הרי בספר נשוא המשפט, עבד פרופ' עופר לשיטתו שלו, ביחד עם ד"ר יעקובס, והם סימנו באופן נרחב יותר תוספות הרמב"ן עצמו (סעיף 43 לסיכומים).
254. על פי ספרות משפטית ופסיקה המובאת (סעיפים 44-45 לסיכומי התובע), מסקנת ב"כ התובע היא כי כל מי שעבד במפעלי מקראות גדולות הכתר אינו שותף ליצירה, ותרומתם של אותם עובדים ואנשי צוות מפעלי מקראות גדולות הכתר – מבלי לזלזל בה – הינה טכנית בעיקרה, והיא, למעשה, יישום הנחיותיו של התובע, ולכן, אין היא מקיימת את דרישת המקוריות על פי הדין. על כן, מסקנת ב"כ התובע היא, כי אין לעובדי המפעל כל חלק בזכויותיו המוסריות של התובע, והתובע הוא הבעלים היחידי והבלעדי של כל הזכויות המוסריות במקראות גדולות הכתר (סעיפים 46-48 לסיכומי התובע).
ח.4 העתקת מהדורת הכתר אל הספר
255. הפרק הרביעי של סיכומי התובע, נושא כותרת זו: "הנתבעים העתיקו את הטקסט של מהדורת הכתר אל הספר המפר, ואף ניסו להסוות את ההעתקה באמצעות מנגנון מתוחכם".
--- סוף עמוד 55 ---
256. לעניין עצם ההעתקה, טענת ב"כ התובע היא, כי בכך שהנתבעים 1-2 כתבו בספרם כי "נוסח הפנים שקבענו בספרנו יסודו בנוסח מקראות גדולות הכתר", די בה, כדי לקבוע כי רכיב ההעתקה הוכח, שכן להבנת באות כוח התובע "יסודו", משמעו "העתקנו" (סעיף 49 לסיכומי התובעים).
257. לעניין הוכחת ההעתקה של הנתבעים, בספר, ממקראות גדולות הכתר, טענת התובע היא כי די להתבונן בספר, "ברפרוף קל", ולראות את היקף ההעתקה. לדעת ב"כ התובע, יש לקבל את חוות דעתו של עמנואל כהן, כי יש 99% של קירבה בין מקראות גדולות הכתר (המהדורה המקוונת והמודפסת), לבין הספר. על כן, מבקשות ב"כ התובע, כי בית משפט יקבע – כאמור בסוף חוות דעתו של עמנואל כהן – כי "נוסח הספר המפר הוא בבחינת העתקה של נוסח מהדורת הכתר המעודכנת על כל רכיביו" (סעיף 50 לסיכומי התובע).