זאת ועוד, העובדה שעזרי הטקסט של נוסח הכתר, משולבים לכל אורך עשרת הטורים שבקבצי הנתבעים שבאתר, כולל כמובן טורי כתבי היד (כשמי שמסתכל בקבצים יכול לטעות ולחשוב שכתבי היד עצמם הכילו אותם) – מבליטים עוד יותר את ההעתקה, ומוכיחים אותה ביתר שאת".
ח.6 הנתבעים סילפו את הטקסט של מהדורת הכתר
268. ב"כ התובע מצטטות, בפתח סעיף 69 לסיכומיהן, את האמור בעמ' 10 לספר, שבו נכתב על ידי הנתבעים 1-2, כי "נוסח הפנים שקבענו בספרנו יסודו בנוסח 'מקראות גדולות הכתר' ואת
--- סוף עמוד 58 ---
הנוסח הזה שינינו במקום הצורך'", והן רואות בכך הודאה של הנתבעים, כי הם "שינו את יצירתו של התובע כרצונם וכראות עיניהם מבלי לציין בפני הקורא מהו השינוי שעשו – כדי להוכיח את הסילוף. ויודגש כבר עתה, לפי הדין, שלמות היצירה היא אחת מזכויותיו הבסיסיות של היוצר, מי שמביא את יצירתו, אך גורע ממנה, משנה אותה או מוסיף עליה – פוגע בזכות הבסיסית ביותר של היוצר שיצירתו תובא בפני הקורא כפי שיצר אותה, ללא שינוי או סילוף" (סעיף 69 סיפא לסיכומים).
269. ההסבר לכך, לשיטת התובע, נובע מ"בחירת" (המירכאות במקור) שמונת כתבי היד על ידי הנתבעים, וכי השינויים שנעשו בספר "פוגעים ביצירתו של כהן ומסלפים אותו, כפי שהוכח במסגרת הליך זה" (סעיף 70 סיפא לסיכומים).
270. גם לעניין הסילוף הנטען, רואות ב"כ התובע צורך להתמודד מול טענת הנתבעים בדבר "החופש האקדמי", והן כותבות את הדברים הבאים (סעיף 71 לסיכומי התובע):
"ונדגיש שוב, אין בין החופש האקדמי לבין סילוף יצירה ופגיעה בשלמותה ולא כלום שכן לא זו בלבד שספרם של הנתבעים הינו ספר מסחרי ולא מחקר אקדמי, אלא שהנתבעים, כדרכם, מנסים לאחוז את המקל משני קצותיו, מחד, מנפנפים בחופש האקדמי 'לבקר יצירה ולהתקדם במחקר' ומאידך, רומסים ברגל גסה את כל כללי המחקר האקדמי הדורשים מכל חוקר ראוי לשמו, להקפיד ולהציג: זו היצירה אותה אני מבקר, זו היצירה שלי וזו הביקורת ולא להעתיק כרצונו יצירה של אחר, להציג אותה כפרי יצירתו, ולטעון כי יצירתו 'יסודה' במקראות גדולות הכתר ואותה 'שינינו במקום הצורך'!".
ח.7 הנתבעים העתיקו את עזרי הטקסט ממקראות גדולות הכתר ובכמה מקרים סילפו אותם
271. לטענת התובע, יש בחומר הראיות מספיק הודאות של פרופ' עופר, כי בספר, עזרי הנוסח נלקחו ממקראות גדולות הכתר, ועל כך, הצהיר והעיד (סעיף 72 לסיכומים).
272. טענה נוספת של ב"כ התובע היא, כי את אותם עזרי הטקסט, שהעתיקו הנתבעים ממקראות גדולות הכתר, הם סילפו ושינו (זאת לומדות ב"כ התובע גם מהניסוח הכללי שבעמ' 10 לספר, כי רק "לרוב" הביאו את סימני הפיסוק, ו"בדרך כלל" התבססו על מהדורת הכתר, כמוסבר בסעיף 75 לסיכומים), במקומות מסוימים, בארבעה נושאים, המפורטים בסעיף 73 לסיכומי התובע: