339. אם אכן, זו דרכם של הנתבעים, ופגיעתם בפרופ' כהן כה ברורה ומכוונת, מאליה עולה השאלה, שהיא כותרת הפרק הבא של סיכומי התובע, פרק יז, "הכיצד לא חששו הנתבעים מתביעה ומפגיעה במעמדם המדעי?"
340. תשובת ב"כ התובע מבוססת על מספר אירועים בעבר ופרשת קימרון, בכותבן את הדברים הבאים (סעיפים 189-190 לסיכומי התובע; הקווים במקור):
"ישאל השואל – כיצד זה הרשו הנתבעים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם ללא חשש כי תהיינה לכך השלכות? לכך יש להשיב כי הנתבעים לא העלו על דעתם כי ייתבעו לדין על ידי כהן, הן בשל גילו המתקדם ומצב בריאותו, והן מאחר והנתבעים ידעו על מקרים מהעבר בהם ביכר כהן שלא לתבוע בגין הפרות אחרות של זכויות היוצרים וזכיותיו המוסריות. כך למשל, בגין הפרת זכויותיו בידי עופר במאמרו בו הועתק איור המקדש מפירוש רש"י ביחזקאל..., בגין הפרת זכויותיו על ידי יעקבס במאמרו על הרשב"ם בו דווח שציטוטי הרשב"ם נלקחו ממהדורת ראזין בעוד הם נלקחו ממהדורת הכתר..., וכן כאשר הסכים פרופ' כהן להסתפק בהערת הבהרה בתחילת מאמרו של פרופ' י פנקובר 'נוסח המקרא שעמד בפני רש"י כפי שהוא משתקף בפירושיו למקרא'... גם בתיק קימרון נתן בית המשפט את דעתו לשאלה כיצד לא חשש הנתבע להיתבע על הפרת זכויות יוצרים, וזו הייתה מסקנתו: 'שנקס, לאחר שיקול, הגיע לכלל דיעה כי אין להניח כי הוא ייתבע לדין על הפרת זכות יוצרים, לא על-ידי סטרגנל החולה (ובכך צדק) ולא על-ידי התובע [קימרון] השקט והביישן, מה גם שמתגורר הוא בישראל'.
זאת ועוד, לנוכח היכרותם את העולם האקדמי היום, הבינו הנתבעים שהסיכוי שמישהו ישקיע זמן ומשאבים בקריאה ביקורתית של נוסח הטקסט שבספר המפר, בדיקתו והתחקות אחר אופן עבודתם – הינו אפסי. הדבר מוכח בצורה הטובה ביותר מעדותו של
--- סוף עמוד 74 ---
פרופ' בר-אשר בה הסתבר שדעותיו המוצקות על טיב הספר המפר נקבע לאחר 'טעימה מן החבית' כלשונו".
ח.12 התייחסות לטענות ההגנה המשפטיות של הנתבעים
341. בשבעת הפרקים הבאים של סיכומי התובע (פרקים יח-כד, עמ' 31-35), דנות באות כוח התובע ומתמודדות עם טענות הגנה שהועלו על ידי הנתבעים, בכתב הגנתם ובמהלך שמיעת הראיות.
342. תחת הכותרת "'משל הקומות' של הנתבעים אינו נכון ונועד להטעות" (פרק יח, עמ' 31-32), מציגות ב"כ התובע את טענת ההגנה של הנתבעים, לפיה, לכאורה, "המחקר המדעי האקדמי בנוי כשכבה על גבי שכבה, כך שביחס לנוסח פירוש הרמב"ן על התורה – את הקומה הראשונה בנה המחבר הרמב"ן בהיותו בספרד, את הקומה השנייה בנה הרמב"ן בהגיעו לארץ ישראל, שכבה נוספת נבנתה במשך דורות בידי עשרות מעתיקים, שעוואל [צ"ל: שעוועל] בנה קומה נוספת, עליה בנה כהן במפעל הכתר קומה נוספת כאשר על כל אלה בנו הנתבעים 'קומת מחקר ייחודית'" (סעיף 191 לסיכומי התובע)