"התעלמות זו מלמדת אחת משתיים: או שעופר העלים במכוון עובדה זו במטרה להטעות את בית המשפט הנכבד – דבר שיש לראותו בחומרה רבה; או שפרופ' עופר לא היה מודע לעובדה זו וסבר שרק נוסח שעוועל שימש כבסיס טכני – דבר המלמד שלמרות עבודתו הצמודה של עופר על הנוסח לא שם עופר לב לעובדה שהיו שני מקורות שונים לנוסח הבסיס ומוכיח כשלעצמו כי לאחר המעבר והעבודה על כתבי היד לא נותר זכר לנוסח הבסיס ולכן לא ניתן לזהות את מקורו".
--- סוף עמוד 78 ---
357. וכאן, מסבירות באות כוח התובע את ההבדל בין השימוש הטכני שעשה כהן במהדורת שעוועל (ובפרויקט השו"ת), כבסיס טכני להכנת הנוסח הסופי של מהדורת מקראות גדולות הכתר, לעומת השימוש שעשו הנתבעים במהדורת מקראות גדולות הכתר כבסיס לספרם (סעיף 209 לסיכומי ב"כ התובע):
"וזאת יש להדגיש – לו היו הנתבעים עושים במהדורת הכתר שימוש זהה לזה שנעשה על ידי התובע במהדורת שעוועל – דהיינו שימוש טכני בלבד, כבסיס להקלדה, שבסופו לא היה נותר זכר למהדורת הכתר ולא ניתן היה לדעת כי נעשה שימוש במהדורת הכתר – לא הייתה לתובע טענה או חצי טענה כנגדם. ואולם, השימוש שעשו הנתבעים במהדורת הכתר שונה לחלוטין והוא שימוש מהותי ולא טכני – הנתבעים: העתיקו הן את הטקסט עצמו והן עבודת ביאור ופרשנות רחבה הכוללת עשרות אלפי עזרי טקסט לספר, לקבצים ואפילו לטורי כתבי היד שבקבצים; בחרו את כתבי היד שלהם תוך השוואה לנוסח הכתר ווידאו באופן סטטיסטי שהנוסח הסופי יהיה דומה מאד לנוסח הכתר; אימצו את כתב יד היסוד של מהדורת הכתר ללא בדיקה, בהסתמך על בדיקת התובע; השתמשו בנוסח הכתר בהשוואה בטור הראשון בקבצים".
ח.15 הקרדיט שנתן התובע לעופר ולעובדי מקראות גדולות הכתר
358. לטענת ב"כ התובע, כאחד מטענות ההגנה של הנתבעים, ומתוך ניסיון להצדיק את השמטת הקרדיט המגיע לתובע, בשל השימוש הנרחב שעשו הנתבעים בספר, בהתבססם על מקראות גדולות הכתר, העלו הנתבעים טענה כי התובע עצמו לא נתן קרדיט לפרופ' עופר וליתר עובדי המפעל של מקראות גדולות הכתר (סעיף 211 רישא); אולם עמדת ב"כ התובע היא טענה זו אינה נכונה, הן עובדתית והן משפטית, והן מוסיפות כי טענה זו אינה רלבנטית כלל, וכי "כל כולה נועדה להבאיש את ריחו של כהן בעיני בית המשפט" (סעיף 211 סיפא).
359. טענת באות כוח התובע היא כי מקראות גדולות הכתר יצאו בשתי מהדורות: גדולה הכוללת הקדמות ומבואות; קטנה המיועדת בעיקר לבתי ספר (ללא מבואות והקדמות). בכרכים הגדולים הוזכרו כל עובדי הכתר. מאחר והספרים במדבר וחמש מגילות (שבהם עסק פרופ' עופר, במסגרת מפעל מקראות גדולות הכתר), יצאו רק במהדורה קטנה, שמו ושם עובדים אחרים לא הוזכר, "והדבר ייעשה כאשר הספרים יצאו במהדורה הגדולה". מכל מקום, מדגישות ב"כ התובע כי דבר זה חל ונכון לגבי כלל העובדים של מקראות גדולות הכתר, ועל כן "אין כל בסיס למצג שמנסים הנתבעים להציג כאילו מדובר בדבר המכוון לעופר" (סעיף 212 סיפא).