366. השיקול השני, אשר אליו מתייחסות באות כוח התובע הוא משך הזמן שבו בוצעה ההפרה (פרק כז). בעניין זה נטען כי מדובר בהפרה ארוכה ומתמשכת שהחלה מיום הוצאת הספר, מחודש אוגוסט 2013, וממשיכה עד היום, הן במכירת עותקים נוספים של הספר והן בשימוש הציבור בעותקים שכבר נמכרו (סעיף 223).
367. הנתבעים התעלמו מדרישות התובע להימנע ולחדול מהפרת זכויותיו, בספר ובאתר; יתרה מזו, בחוסר תום לב מוחלט ארגנו הנתבעים 3 ו-4 ערב השקה חגיגי לכבוד הוצאת הספר, וקיימו אותו על אף מכתבי ההתראה של התובע (סעיף 224).
368. השיקול השלישי המוזכר בסיכומים הוא "הנזק הממשי שנגרם לתובע להערכת בית המשפט" (פרק כח).
369. באות כוח התובע מתארות את ההפרות של הנתבעים ככאלה אשר "גרמו לתובע לנזק אדיר ממדים שאינו ניתן לריפוי" (סעיף 225 רישא). הן תומכות טענה זו בתצהירים של התובע ובנו על כך שהתובע נפגע עד עמקי נשמתו מהתנהלות הנתבעים ומעזות המצח שלהם כלפיו, והעדות על עוגמת הנפש האדירה שנגרמה לו והפגיעה הקשה במוניטין שלו ושל מפעל חייו, כאשר לעניין הזכות המוסרית מצוטט מן הספרות המשפטית כי מדובר בנזק כבד יותר העשוי לעלות על משקלו של הנזק הממוני (סעיף 225). כתמיכה נוספת לטענה זו מובא פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת
--- סוף עמוד 80 ---
קימרון שבו התקבל הערעור ובית המשפט העליון העלה את גובה הפיצוי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו (סעיף 226). לכך יש להוסיף את הפגיעה במוניטין וההערכה של מומחים בתחום שקבעו כי במפעל הכתר נפלו פגמים רבים עד שיש צורך להוציא פירוש חדש מדויק לרמב"ן, "הדבר ישפיע (ואולי כבר השפיע) על מכירות של 'מקראות גדולות הכתר', ובעיקר על המכירות כתוצאה מהמלצות של משרד החינוך לרכישת ספרי מקראות גדולות" (סעיף 228 סיפא).
370. למעלה מן הדרוש, כלשונן, טוענות באות כוח התובע כי לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק, התובע אינו נדרש להוכיח נזק בפועל, שכן ישנה חזקה לפיה עצם ההפרה מהווה את הנזק שנגרם לתובע (סעיף 229 לפסק הדין המצוטט שם), כאשר לכך יש להוסיף את האלמנט העונשי וההרתעתי המופנה אל המפר, בעת קביעת הפיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 230).
371. יישום הדברים הללו בפרשה זו, מופיע בסיום פרק כח לסיכומי ב"כ התובע, כדלקמן:
"בענייננו, לנושא ההרתעה נודעת חשיבות משמעותית במיוחד, הרבה יותר מתביעות רבות אחרות בתחום של זכויות יוצרים וזכויות מוסריות. זאת, כיוון שמפעל הכתר הוא מפעל עצום – מפעל חיים – הקיים כבר כ-30 שנה ועלותו היא מיליוני דולרים. אם לא תהיה הרתעה משמעותית מפגיעה בזכויות מפעל הכתר וכהן, יביא הדבר לזילות היצירות ויגרום לכך שלאחרים יהיה כדאי להשתמש בתוצרים של המפעל ולעשות בהם 'כבתוך שלהם'. זאת ועוד, גם העלות הגבוהה של ניהול הליך שכזה (שעברה כבר את ה-200,000 ₪), תרתיע נפגעים מלדרוש את הצדק לו הם ראויים אם הפיצוי לא יהיה מרתיע".