אכן, אל לנו להתעלם מן האינטרסים והערכים הנוגדים, אלה של המדינה ואלה של יחידיה. זכויות האדם חיות ומתקיימות גם בזמן מלחמה, ואולם אין ספק כי חל שינוי בהליך האיזון שביניהן לבין אינטרסים הנוגדים אותן, הן לעניין ערך כבוד האדם הן לעניין ערך האוטונומיה האישית הן לעניין חירות האדם. המלחמה פוגעת בכל: בחיילים שבחזית ובאזרחים שבעורף. כלכלת המדינה נפגעת. הגשמתם של יעדים חברתיים נדחית למועד מאוחר. ובהשתנות המציאות יכול שישתנה האיזון אף-הוא. אכן, גרעין הזכויות לא ישתנה. הפיקולו ימשיך להשמיע את צלילו הזך. ואולם ככל שמתרחקים אנו מן הגרעין ומתקרבים אל המעטפת - ולענייננו: מדברים אנו בזכותו של האזרח להביא ארצה למגורים בן משפחה זר בעת מלחמה - כן רבה השפעתם ועוצמתם של יסודות וערכים אחרים.
87. סיכומם של דברים: בעת מלחמה לא קמה להם לאזרח ולתושב של ישראל זכות חוקתית להביא לישראל בן-משפחה שהוא נתין הישות המצויה בעימות מזוין או במלחמה עם מדינת ישראל.
הגירה מכוח הזכות לנישואין והזכות לחיי משפחה - סיכום ביניים
88. מסקנה שאנו מסיקים היא אפוא זו, שזכותו של היחיד לחיי משפחה אינה משמיעה חובה חוקתית או חוקית המוטלת על המדינה להתיר לבן משפחתו הזר של היחיד(בן זוג או הורה) להגר לתחומי המדינה. הגירה שכזו - אם תותר וככל שתותר - לרצונה של המדינה תותר ועל פי חוקיה. אין מוטלת על המדינה חובה להתיר הגירה מטעמי נישואין - אלא מכוח חוקיה-שלה - ורשאית היא המדינה להטיל מיגבלות על
--- סוף עמוד 157 ---
הגירה לשיטחה מטעמי נישואין. אם כך על דרך הכלל, לא כל שכן לעת מלחמה, שעה שהמבקשים להגר לתחומה של המדינה נתיני אויב הם.
סוגיית הפגיעה בעקרון השיוויון -
זכותה (וחובתה) של מדינה להגביל הגירת נתיני אויב בעת מלחמה
89. לזאת נסכים כולנו, כיצד נוכל אחרת: חוק האזרחות והכניסה לישראל פוגע בעיקרו וברובו המכריע באזרחיה הערבים של המדינה. אמת, אין החוק עוסק כלל באזרחי ישראל וממילא אין הוא מבחין בין יהודי לבין ערבי, אך גם זו אמת, שהלכה למעשה נפגעים מן החוק אזרחי ישראל הערבים, שכן רק הם - למעט מקרים בודדים - מוצאים להם בני זוג בין תושבי האזור. מבחינת התוצאה אין שיוויון בין אזרחי המדינה הערבים לבין אזרחי המדינה היהודים. השוו: בג"ץ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נב(3) 630, 654; בג"ץ 11163/03 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל נ' ראש ממשלת ישראל [פורסם בנבו]. היש לאי-שיוויון זה בתוצאה משמעות משפטית?