--- סוף עמוד 172 ---
114. הנה-כי-כן, הנזק לביטחונה של ישראל ולביטחונם של תושביה נזק רב הוא, ומניעתו של אותו נזק אינה אפשרית בדרך איבחון פרטני של כל אחד מתושבי האזור המבקש להגר לישראל. בה-בעת, דווקא דרכו של החוק, המונעת מבני אוכלוסיות שהנמנים עימהן עלולים על-פי ניסיון העבר לסכן את ביטחון הציבור בישראל, הוכחה כיעילה. לשון אחר: האמצעי שנבחר להגשמת תכלית החקיקה הוכיח עצמו במיבחן התוצאה. הוכח כי החוק כמתכונתו מהווה כלי יעיל לצימצום סיכוני ביטחון, להגברת היציבות ולמניעת הפגיעה במישטר עצמו. וכאמור בדברים שציטטנו למעלה מהצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), תשס"ה-2005 (ה"ח תשס"ה, 624):
... []הערכתם המקצועית של גורמי ביטחון היא כי הוראת השעה מהווה כלי יעיל לצמצום המעבר החופשי של תושבי האזור בין שטחי הרשות לישראל ולמניעת הפוטנציאל לסיכון ביטחוני חמור מצד אוכלוסיה זו.
115. יש טוענים כי האיסור הגורף שבחוק האזרחות והכניסה לישראל מהווה פגיעה קולקטיבית בכלל האוכלוסיה הערבית בישראל בשל פשעיהם של מעטים שמקום מושבם היה בעבר בתחומי האזור וכיום מתגוררים הם בישראל. נסכים, כמובן, כי פגיעה קולקטיבית תוצאתה היא קשה ופוגענית, וראוי לה למדינה דמוקרטית כי תימנע מאחוז בה. סבורני, עם זאת, כי יש ולא נוכל להימנע ממנה. לעיתים, פגיעתם של מעטים היא כה רעה וקשה עד שעשויה היא להצדיק הגבלות קולקטיביות; בייחוד כך, במקום שלא ניתן לזהות ולאתר את אותם מעטים המבקשים להרע, ואילו הפגיעה הצפויה מצידם קשה וחמורה היא ביותר. אכן, כעוצמתה של הפגיעה המשוערת כן צעדי המנע הנדרשים. לענייננו שלנו נאמר, כי הפגיעה המצטברת הצפויה מפיגועי טרור הינה קשה והרסנית עד-למאוד: אנשים נרצחים, רבים אחרים נפצעים ונפגעים ומתערערת תחושת היציבות ההכרחית לקיומה של חברה בכלל ושל חברה דמוקרטית בפרט. נסיבות אלו עשויות לחייב, לצערנו - בימי מלחמה כימינו אלה - הטלת מיגבלות שיש בהן כדי לפגוע במיקצתו של קולקטיב אזרחי ישראל הערבים.
116. תועלתו של חוק האזרחות והכניסה לישראל כמתכונתו כיום הוכחה בעליל. כן הוכחה מעלתה היתרה של המניעה הגורפת על פני בחינה פרטנית. אלא שאל-מול התועלת שהחוק בא עימו, ניצבת הפגיעה באותם אזרחי מדינה המבקשים להביא לישראל את בני-משפחתם תושבי האזור. לא נקל ראש בפגיעה זו, אלא שאתקשה לקבל
--- סוף עמוד 173 ---
את עמדתו של חברי הנשיא כי פגיעה זו מישקלה כבד ממישקלה של התועלת הנלווית אל החוק במתכונתו הנוכחית. ראשית לכל, נזכור כי במטרה למעט את הפגיעה באזרחי ישראל צימצמה המדינה את האיסור שנקבע בחוק במקורו, בהחילה אותו אך על אוכלוסיות שניסיון העבר לימד כי סיכוני הביטחון הנשקפים מהן הוא גבוה (יחסית). כך יצאו מגדר האיסור שבחוק גברים שגילם מעל 35 שנים ונשים שגילן מעל 25 שנים, וכמותם קטינים הצעירים מגיל 14 שנים. כן הורחבה האפשרות למתן היתר שהייה בישראל לקטינים שגילם מעל 14 שנים. בנוסף, ניתנה אפשרות ליתן היתר שהייה בישראל למטרות זמניות. על נתונים העומדים ביסוד קביעת גבולותיו של החוק עמדה המדינה בסעיף 37 לתשובתה מיום 6.11.2005: