124. דעתי היא אפוא כי החוק עובר את מיבחן המידתיות במובנו הערכי, כשם שעובר הוא את שני מיבחני המידתיות האחרים.
סיכום
125. סיכום הדברים הוא אפוא זה, שחוק האזרחות והכניסה לישראל חוק הוא שאין בו פגם או סירכה והמסקנה הנדרשת מכך היא שדין העתירות דחייה.
הוראת סל למקרים הומניטאריים
126. חרף דברים שאמרנו למעלה, נבקש להוסיף ולציין כי טרדה את דעתנו היעדרה של הוראה שנועדה למקרים הומניטאריים מיוחדים. לשון אחר: חסרה בו בחוק הוראת-חריג שלפיה יותר לו לשר הפנים - משנמצא לו צורך הומניטארי מיוחד ומשהוסר כל חשד לסיכון ביטחון - לשקול מתן היתר לכניסתו של תושב האזור לישראל. חסר זה אין בו אמנם כדי להביא לביטול החוק, ברם דומה שראוי לה למדינה כי תשקול להוסיף לחוק חריג מעין זה, במתכונת זו או אחרת. וכפי שנאמר בפרשת סטמקה, שם, 794: "מדיניות נעדרת חריגים כמוה כמכונת-מְסַבִּים בלא שמן לַהֲסִיכָה. מה זו האחרונה לא תפעל ותישרף במהרה, כן דין המדיניות".
--- סוף עמוד 179 ---
סוף דבר
127. דעתי היא כי יש לדחות את העתירות.
ויהי אחר הדברים האלה
128. עיינתי עיין היטב בתגובתו של חברי הנשיא ברק לחוות דעתי, ובוודאי לא אפתיע איש באומרי שעל עומדי אנוכי עומד. בחוות דעתו העיקרית הסביר חברי את עמדתו הסבר-היטב, וגם אם חידד ושייף עתה היבטים אחדים - היבטים חשובים - בהשקפתו, זעיר-שם זעיר-שם, העיקרים נותרו נטועים על מקומם. כך גם עיקרים עליהם בניתי אנוכי את חוות דעתי.
129. על ציר עיקרי זה סבים חילוקי הדעות בין חברי הנשיא לביני: האם יש להם לאזרח או לאזרחית ישראל זכות מן החוקה - זכות הנטועה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - לחיות חיי משפחה בישראל עם בני-זוגם שאינם ישראלים לרבות עם ילדם או עם ילדיהם של בני הזוג. חברי סובר כי עומדת לו לאזרח ישראל זכות זו מן החוקה. שלא כחברי, דעתי היא כי זכות זו לחיי משפחה, ככל שהיא בנמצא, מן החוק באה היא - מן החוק ולא מן החוקה. מדעות נפרדות אלו שלנו היסקנו - כל אחד מאיתנו - מסקנות שהיסקנו, והכל נאמר ונכתב באריכות, אפשר אף באריכות-יתר.
130. עיקר חילוקי הדעות התורתיים בין חברי לביני נסבים על תחומי פרישתו של מושג כבוד האדם שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל היחס בין זכות יסוד זו לבין הוראות פיסקת ההגבלה. חברי מבקש לפרוש את זכויות היסוד המנויות בחוק היסוד כמעט עד-בלי-די תוך שהוא משליך יהבו לריסון על פיסקת ההגבלה, ואילו אני דעתי היא, שגם בשלב הראשון של קביעת תחום פרישתן של זכויות היסוד עלינו להביא במנין יסודות-עומק חברתיים שיש בהם כדי להשפיע על גבולותיה של זכות היסוד. הנה-כי-כן, כך אומר חברי (בפיסקה 107 לחוות דעתו):