--- סוף עמוד 180 ---
אינני גורס כי יש למתוח את זכויות היסוד לכל עבר. הנני גורס כי יש ליתן להן פרשנות תכליתית. פרשנות זו אינה מצמצמת ואינה מרחיבה. זו פרשנות המשקפת את הבנתה של החברה הישראלית את מהותן של זכויות האדם, על פי המבנה החוקתי שלהן ועל פי המידות החוקתיות שנקבעו להן בחוקי היסוד, הכל תוך התחשבות בערכי ובבסיסי, ותוך דחיית הארעי והחולף ...
ואני אעמוד ואשאל: מנין לו לחברי כי "הבנתה של החברה הישראלית" היא, כי קנויה לו לבן-זוג ישראלי זכות חוקתית - ודוק: זכות חוקתית, לא אך זכות מן החוק - לחיות חיי משפחה בישראל עם בן זוג שאינו ישראלי, דהיינו: כי זכות חוקתית היא לאזרחי ישראל להביא עימהם בני-זוג מארץ-חוץ ולהשתקע עימהם בארץ? אף אתה אמור: חברי סובר כי כך ראוי שיהיה, ומתוך שלא נאמר אחרת - הראוי הוא אף המצוי. ואילו אני אומַר, כי יסודות-עומק, יסודות אוניוורסליים המשותפים לכלל עמי העולם ועימהם יסודות המאפיינים את ישראל והמייחדים אותה מכל העמים, יש בהם כדי לקבוע גבולות גם לזכות היחיד לחיות חיי משפחה בישראל עם בן זוגו הזר; מכל מקום, ככל שהמדובר הוא בזכות חוקתית. בימינו ובמקומנו, דומה עלַי שראוי, מעיקרו של דין ומעיקרה של חוקה, כי בשאלה זו יכריע הגוף המוסמך להעניק חוקה לישראל.
131. אשר לסיכונים שהביאו את הכנסת לחוקק את חוק האזרחות והכניסה לישראל: גם אם אמרנו - ואכן נֹאמר - כי קיומה של דמוקרטיה ושמירת זכויות אדם כרוכים בסיכונים, לא אסכים - ולא יהא זה סביר, לדעתי, שאתבקש להסכים - כי נטיל על עצמנו סיכוני-חיים שעוצמתם וסיכויי התרחשותם משמעותיים כבענייננו. המאבד נפש אחת מן העולם מַעֲלִין עליו כאילו איבד עולם מלא, וידענו כי נפשות רבות קופחו עקב סיכונים שנטלה המדינה על עצמה עד לחקיקתו של חוק האזרחות והכניסה לישראל.
אומר חברי (בפיסקה 114 לחוות דעתו):
חברה החפצה לשמור על ערכיה הדמוקרטיים והמבקשת לקיים משטר דמוקרטי גם בתקופת טרור ולחימה, אינה רשאית להעדיף את הזכות לחיים בכל מקרה בו היא מתנגשת עם השמירה על זכויות האדם. חברה דמוקרטית נדרשת למלאכה המורכבת של האיזון בין הערכים המתנגשים. איזון זה, מעצם טבעו, כולל בתוכו מרכיבים של סיכון ומרכיבים של הסתברות...
--- סוף עמוד 181 ---
על דברים אלה של חברי אבקש להעיר זאת: אסכים כי חברה דמוקרטית נדרשת למלאכת איזונים ולבחינתם של סיכונים והסתברויות להתממשותם של סיכונים. אלא שכך היה גם בענייננו, שהכנסת - הרשות המחוקקת - נדרשה למלאכה המורכבת של איזון בין הערכים המתנגשים, איזון שהביא במנין מרכיבים של סיכון ומרכיבים של הסתברות שלחוות-דעתם של גורמי הביטחון אין הם מבוטלים כלל ועיקר. הכנסת - הרשות המחוקקת בישראל - איזנה אפוא כסמכותה בין הזכות לחיים לבין זכויות אחרות, ולאחר שבחנה סיכונים והסתברויות גיבשה נוסחה שגיבשה בחוק וקבעה מי יותרו להיכנס לישראל - חרף הסיכון וההסתברות כי יפגעו בתושבי המדינה - ומי יימנע מהם להיכנס לישראל בשל כך שההסתברות כי יפגעו בתושבים גבוה הוא יתר-על-המידה. כך קבעה הכנסת, ואינני סבור כי ראוי שנהפוך את החלטתה על פיה.