--- סוף עמוד 186 ---
הסיכון באופן קונקרטי. השאלה שלפנינו היא, אפוא, אם הוראות החוק שנחקקו על סמך הנחה זו עומדות במבחן החוקתיות, או, שמא מתקיימת בהן פגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם, שאינה עומדת בפני הביקורת החוקתית.
4. נוכח תכליתו הביטחונית של החוק נראה כי שוב נדרש בית משפט זה לבחון מהי נקודת האיזון הראויה בין האינטרס הביטחוני המובהק להגן על חיי אזרחי המדינה ותושביה לבין ההגנה על זכויות האדם. בחינת האיזון הראוי בין שני קטבים אלה היא מלאכה קשה שבית משפט זה הורגל בה משך כל שנות קיומו. מאז הקמת המדינה עומדות רשויותיה וממשלתה של ישראל בפני הצורך להגן על ביטחונה וביטחון אזרחיה, צורך אשר מחייב לא אחת פגיעה בזכויות היסוד של האדם לשם קיום הביטחון וההגנה על החיים. משך שנים התמודדה פסיקתנו עם המתח בין שני קטבים אלה ויכלה לו. מתח זה הלך וגבר בשנים האחרונות מטעמים הנעוצים במצב הביטחוני הקשה מצד אחד ומטעמים הנעוצים בעיגונן של זכויות היסוד של האדם כזכויות חוקתיות על-חוקיות מהצד האחר. אולם, עוצמתו של המתח אינה יכולה לשחררנו מהצורך להפעיל את ביקורתנו השיפוטית ולבחון את חוקתיות החוק גם כאשר נתוני הפתיחה קשים.
אכן, מאז ספטמבר 2000 נתונה ישראל למתקפת טרור אכזרית שגבתה מחיר דמים כבד. מתקפת הטרור לא פסחה על אזרחים תמימים, משפחות, נשים וטף, קשישים וצעירים, ורבים היו קורבנותיה. אימי הטרור עדיין מסכנים חיי אדם בישראל ומרחפים כצל כבד בכל יום ובכל מקום. כשעובדה זו לנגד עינינו לא נרתענו מלבחון ולהכריע בשאלות הנוגעות לאיזון הראוי ולהכרעה בדבר מידתיותם של אמצעים שנקטה ישראל במאבקה נגד הטרור וביניהם שיטות החקירה של שירות הביטחון הכללי, חוקיות המעצרים ותנאי המעצר, העתקת מקום מגורים של משפחות של טרוריסטים, הקמת גדר הביטחון ועוד עניינים רבים. כל הכרעותינו מעוגנות בהשקפה הבסיסית כי זכויות האדם מתקיימות בימי מלחמה כבימי שלום. נקודת האיזון הראויה לשם הגנה עליהן היא שנעה ומשתנה בימים של מאבק ולחימה.
5. כאמור, קושי נוסף להכרעתנו נובע מכך שזכויות היסוד מעוגנות כיום בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וביקורתנו השיפוטית בעניין שלפנינו משתרעת לא רק על מעשי הממשלה אלא גם על חקיקת הכנסת. גדריה של ביקורת זו מתוחמים כידוע רק למקום שבו פגע המחוקק בזכות המוגנת בחוק היסוד ומכאן מרכזיותה של השאלה אם
--- סוף עמוד 187 ---
אכן הזכות לקיום חיי משפחה נכללת בזכויות אלה, כנגזרת מהזכות לכבוד. בהפעלת הביקורת השיפוטית על חקיקת הכנסת מביאים אנו בגדר שיקולינו את מידת הריסון והאיפוק שאנו מחויבים בהם כלפי חקיקה של הכנסת. בשים לב לכך שהחוק נחקק כהוראת שעה, המתנו פעמים מספר לכך שעם תפוגת תוקפו של החוק תישקל מחדש עצם הארכתו או מתכונתו, אם וכאשר יחודש. ציפינו, כי המחוקק יקבע נקודת איזון חדשה, גם אם ישוב ויחליט על הותרת החוק המגביל כניסת בן-זוג של ישראלי על כנו. החוק אכן הוארך ואף תוקן לאחרונה ב-1.8.05 באופן ששונתה בו ההתייחסות לתושבי האזור שהם מעל גיל 35 ולתושבות האזור שהן מעל גיל 25. דא עקא, לא היה בתיקון האמור כדי לחסוך מאיתנו את הצורך להפעיל את ביקורתנו השיפוטית. מתכונתו הבסיסית של החוק נותרה כשהיתה כוללנית, גורפת וללא מנגנון לקיום בחינה פרטנית על בסיס אינדיבידואלי, והאפשרות כי יוארך תוקפו של החוק פעם נוספת לא נשללה. בנסיבות אלה, נותרה ההכרעה מונחת לפתחנו ומשמנינו את העקרונות המנחים את דיוננו, עלינו להשקיף על השאלה הטעונה הכרעה תוך הבאתם של העקרונות הללו בגדר שיקולינו.