אמינות השיקול הבטחוני
13. את אמינותו של השיקול הבטחוני מבססת המדינה על הערכותיהם הכלליות של גורמי הביטחון. לגישתם, "קיים הכרח בטחוני למנוע לעת הזו את כניסתם של תושבי האזור לישראל – באשר הם – שכן כניסתם דרך קבע של תושבי האזור לישראל, ותנועתם החופשית בתחומי המדינה באמצעות קבלת תיעוד ישראלי, עלולה לסכן בצורה ממשית ביותר את שלומם ובטחונם של אזרחי ותושבי המדינה" (פסקה 4 לסיכומי המשיבים מיום 16.12.03 בבג"צ 7052/03); ומן ההיבט הכללי "מתן היתר שהייה למטרת השתקעות בארץ לתושב מדינה או ישות מדינית המצויים בעימות מזוין עם מדינת ישראל טומנת בחובה סיכון בטחוני, שכן נאמנותו ומחויבותו של אותו אדם עשויה להיות למדינה או לישות מדינית המצויים בעימות עם ישראל". עוד נטען, כי מששינה העימות המזויין בין ישראל לבין הגורם הפלסטיני את פניו, בשלהי חודש ספטמבר 2000, החלו גורמים פלסטינים עויינים לעשות שימוש הולך וגובר באזרחים ערביים של מדינת ישראל, "ובעיקר" כלשון הטענה, "במי שהיו תושבי שטחים וזכו לקבל מעמד בישראל בעקבות תהליכי איחוד משפחות לסוגיהם" (פסקה 5 לסיכומי המדינה מיום 16.12.03 בבג"צ 7052/03). תמצית טיעונה הבטחוני של המדינה היא כי, ככלל, נתיני אויב המחזיקים בנאמנות כפולה מהווים סיכון ביטחוני עם כניסתם לישראל; תושבי האזור שעברו הליך של איחוד משפחות, הינם דוגמא לענין זה, וכניסתם לתחומי ישראל ותנועתם החופשית בה, עלולות לסייע למאבקו המזויין של הצד הפלסטיני בתושבי מדינת ישראל; ולראייה, מבין אזרחי ותושבי ישראל אשר סייעו למאבק הפלסטיני המזויין, עיקרם, לדבריה, הם תושבי האזור, אשר זכו במעמדם כתוצאה מהליך איחוד המשפחות.
אלא שיש קושי ליישב את טענת המדינה לפיה עיקר הסיכון הבטחוני נובע מבני זוג פלסטינאים שהתיישבו בישראל בעקבות איחוד משפחות, עם הנתונים הסטטיסטיים שהיא עצמה מביאה. מאז 1994 קבלו כ-130,000 מתושבי האיזור מעמד כזה או אחר במדינה (דברי היועץ המשפטי לממשלה מזוז וראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים בישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת מיום 14.7.03 (פרוטוקול מס' 47)). מתוך מספר תושבים זה נמסר כי 26 מצויים בחקירה בחשד למעורבות בפעילות טרור. כנגד זאת, 247 מעורבים בפעולות טרור מקרב ערביי ישראל. כמו כן, לא הוצגו נתונים כלשהם ביחס למעורבים אפשריים בפעולות טרור מבין אלפים רבים של פועלים פלסטיניים המותרים בכניסה לישראל מידי יום לצורך