--- סוף עמוד 220 ---
עבודה. נתונים אלה, כשלעצמם, אינם מתיישבים עם האמירה כי עיקר הסיכון הבטחוני נובע מתושבי האיזור שקבלו מעמד בישראל במסגרת איחוד משפחות. עם זאת, ההנחה כי קיים סיכון בטחוני בעוצמה כזו או אחרת מכניסת בני זוג פלסטינאים להתיישב בישראל בודאי אינה יכולה להישלל כשלעצמה, והיא מוכחת אף מעצם השיעור הקטן, יחסית, של נחקרים במעורבות בפעילות טרור מקרב תושבים כאלה. אלא ששיעור זה על רקע שאר הנתונים, מקרין על עוצמתו של הסיכון הבטחוני.
14. בבחינת אמינותו של השיקול הבטחוני, אין להתעלם גם מכך כי בנקודות זמן שונות במהלך הליכי החקיקה של החוק ותיקונו הועלה ונדון הנושא הדמוגרפי ברקע האיסור הגורף על כניסת בני זוג פלסטיניים מהאיזור לישראל. אמנם, המדינה בהציגה את החוק הצביעה על השיקול הבטחוני כשיקול יחידי. עם זאת, מדיוני הכנסת עולה כי הנושא הדמוגרפי ריחף על פני הליכי החקיקה כל העת, והיווה נושא מרכזי בדיונים בועדת הפנים של הכנסת ובמליאה. היו מבין חברי הכנסת מסיעות שונות שסברו כי ההיבט הדמוגרפי הוא הצידוק העיקרי להסדר החקיקתי שאומץ. היו מביניהם, דוגמת השר גדעון עזרא (ליכוד, השר המקשר בין הממשלה לכנסת אותה עת) ויו"ר הכנסת רובי ריבלין (ליכוד) אשר הזהירו מפני איחוד המשפחות כמנגנון המיועד למימושה בפועל של זכות השיבה (ראו: פרוטוקול הישיבה ה-276 של הכנסת ה-16, יום רביעי, כ' בתמוז התשס"ה (27.7.2005), בעמ' 15; ישיבת ועדת הפנים מיום 29.7.03). אחרים, דוגמת חברי הכנסת זהבה גלאון (מרצ-יחד), חיים אורון (מרצ-יחד), נסים זאב (ש"ס), ניסן סלומיאנסקי, (המפד"ל), מיכאל רצון (ליכוד) ואהוד יתום (ליכוד), ציינו מפורשות את התופעה שזכתה בדיונים לכינוי "הסכנה הדמוגרפית", והצביעו על ייעודו של החוק כמכוון לבלום אף סכנה זו. כנגד סכנה זו, הזהירו חלקם, על המדינה להתגונן (ראו: דברי הכנסת ה-16 מיום 23.5.05, בעמ' 3 ,10-11; פרוטוקול מס' 47 מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, מיום 14.7.2003, בעמ' 6; פרוטוקול מס' 459 מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, מיום 28.6.05, בעמ' 7). חברי הכנסת הערביים טענו לאורך כל הליך החקיקה כי תכלית החוק הינה לקדם מטרה דמוגרפית. לא למותר לציין כי אף המשיבה 4, שצורפה כבעלת דין בהליך זה, התמקדה בטיעוניה בפן הדמוגרפי של החוק העומד לבחינה.
המדינה, במסגרת טיעוניה, היתה נכונה להצהיר כי הגם שהשיקול הבטחוני הוא היחיד העומד ברקע החוק, גם אילו ניצב השיקול הדמוגרפי ביסוד המדיניות