--- סוף עמוד 260 ---
סוגיה שהינה "capable of repetition, yet evading review").
דוגמה טובה לחריג אותו מזכיר המערער בהודעתו היא בג"צ 7083/95, 6055/95, צמח ואח' נ' שר הבטחון ואח', [פורסם בנבו], בו הועמדה לדיון השאלה האם הוראה בחוק השיפוט הצבאי, הקובעת כי קצין שיפוט שהוא שוטר צבאי רשאי לתת פקודת מעצר על כל חיל לתקופה שלא תעלה על 96 שעות, נוגדת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בענין זה, שטיבו לחזור על עצמו, לא ניתן לקבל הכרעה עקרונית בטרם יהפוך הענין לתיאורטי".
ראו גם בג"צ 4827/05, 4986 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים (ניתן ביום 20.7.2005, [פורסם בנבו]); וכן דבריה של השופטת מ' נאור בבג"צ 7190/05 לובל נ' ממשלת ישראל (ניתן ביום 18.1.2006, [פורסם בנבו]), בדבר דחיית עתירה שאיננה בשלב להכרעה מחמת "היעדרה של מערכת עובדות קונקרטית, ברורה ושלמה, החיונית לצורך מתן הכרעה שיפוטית עקרונית".
6. בענייננו, העתירה נוגעת להוראת שעה מן הסוג, ובנסיבות, שבהן נכון יהא לומר כי העתירה היא הן מאוחרת מדי והן מוקדמת מדי. מספר גורמים חוברים לכך ומובילים, כולם יחד, למסקנה כי אין מקום להכרזה שיפוטית על בטלות הוראת השעה: החוק החדש טרם הבשיל - אם אכן תבחר הכנסת הנכנסת לחוקק חוק כזה, ומנגד החוק הקיים עומד לפקוע. במובן זה, המחלוקת היום היא ספקולטיבית בלבד והדיון הוא "תיאורטי". מחלוקת ממשית צריך שתתקיים בכל שלב של ישום הביקורת השיפוטית ולא רק בעת הגשת העתירה; הדיון אינו בשל כשהוא מתקיים קודם זמנו כשהמחלוקת אינה ידועה, או מקום בו היא איננה מגובשת. התפישה כי באין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, אין לבוא חשבון עם המחוקק על חוק שעבר מן העולם, או שטרם בא לעולם, נשענת על שיקולים תרופתיים ועל ההגיון שבהפעלת שיקול-הדעת השיפוטי. אכן, גם הוראת שעה עשויה להצדיק ביקורת שיפוטית, מקום בו מתקיימות נסיבות המצדיקות התערבות; ואולם בענייננו לא נתקיימו נסיבות כאלה (השוו: בג"ץ 24/01 רסלר נ' כנסת ישראל, [פורסם בנבו]).
גם אם ישוב המחוקק ויתן תוקף מחודש, לתקופה קצובה, להוראת השעה, אין לנו בסיס להניח כי ההוראה החדשה תהא זהה לזו אותה אנו מבקרים היום. נסיון העבר מלמד כי המחוקק שינה גם שינה, בעבר, מהוראות החוק הזה. השינוי היה בכיוון ברור של צמצום המגבלות החלות על זרים המבקשים להתיישב בישראל, זאת הן בדרך של
--- סוף עמוד 261 ---