--- סוף עמוד 45 ---
3. הפגיעה בזכות לשוויון
(א) מהות הפגיעה
46. כבוד האדם כזכות חוקתית משתרע גם על זכותו של בן הזוג הישראלי לשוויון. האם חוק האזרחות והכניסה לישראל פוגע בהיבט זה של כבוד האדם? תשובתי על שאלה זו היא בחיוב. החוק פוגע ביכולתם של ישראלים הנישאים לבני זוג שהם פלסטינים תושבי האזור לממש את זכותם לחיי משפחה בישראל. מיהם ישראלים אלה? הרוב המוחלט של הישראלים הנישאים לבני זוג פלסטינים תושבי האזור הינם ערבים אזרחי ישראל או תושביה. פגיעתו של החוק ממוקדת אם כן בערבים הישראלים. אמת, גם ישראלים שאינם ערבים אינם רשאים לחיות בישראל יחד עם בני זוג פלסטינים תושבי האזור. אולם מספרם של אלה בטל בששים. המסקנה היא שחוק האזרחות והכניסה לישראל מגביל, הלכה למעשה, את זכותם של ערביי ישראל, ושלהם בלבד, לממש את זכותם לחיי משפחה. מספרם של אלה מגיע לאלפים רבים. מהנתונים שנמסרו לנו עולה כי בין השנים 1993-2001 – בטרם אימצה הממשלה (ביום 15.2.2002) את המדיניות החדשה ובטרם הוחק לראשונה חוק האזרחות והכניסה לישראל (ביום 6.8.2003) – למעלה משש-עשרה אלף בקשות לאיחוד משפחות עם בני זוג ערבים מהאזור נענו בחיוב במובן זה שבני הזוג מהאזור קיבלו היתרי שהייה או רשיונות ישיבה בארץ. זהו אחוז ניכר מסך כל בני הזוג הערבים שנישאו בישראל באותן שנים. מסקנתי הינה, אם כן, שתוצאתו של חוק האזרחות והכניסה לישראל היא שלילת זכותם של אלפים מבין הערבים אזרחי ישראל, ושלהם בלבד, לממש את זכותם לחיי משפחה. חוק שזוהי תוצאתו הינו חוק מפלה. חוק שפגיעתו מתמקדת, רובה ככולה, בערבים אזרחי ישראל פוגע בשוויון.
(ב) הפליה אסורה או הבחנה מותרת
47. כנגד טיעון זה מעמידה המדינה שני קווי הגנה. קו ההגנה הראשון של המדינה הינו הטענה כי השוני בתוצאה בין בן זוג ישראלי-יהודי לבין בן-זוג ישראלי-ערבי אינה הפליה פסולה אלא הבחנה מותרת. טענה זו סומכת עצמה על ההגדרה הקלאסית (האריסטוטלית) של הפליה. על-פיה הפליה פסולה היא יחס שונה אל שווים ויחס שווה
--- סוף עמוד 46 ---
אל שונים (ראו בג"ץ 678/88 כפר ורדים נ' שר האוצר, פ"ד מג(2) 501, 507). על פי גישה זו, השוויון מוסבר על בסיס תפיסה של רלוונטיות. עמד על כך השופט ש' אגרנט:
"המושג 'שוויון' בהקשר זה, פירושו איפוא שוויון רלוונטי (relevent equality) והוא דורש, לעניין המטרה הנדונה, 'טיפול שווה' (equality of treatment) באלה אשר המצב האמור מאפיין אותם, כנגד זאת, תהא זו הבחנה מותרת, אם השוני בטיפול בבני אדם שונים ניזון מהיותם נתונים, בשים לב למטרת הטיפול, במצב של אי-שוויון רלוונטי (relevant inequality) כשם שתהא זו הפליה, אם ניזון מהיותם נתונים במצב של אי-שוויון שאיננו רלוונטי למטרת הטיפול" (ד"נ 10/69 בורונובסקי נ' הרבנים הראשיים לישראל, פ"ד כה(1) 7, 35).