--- סוף עמוד 53 ---
ובין של הציבור. קביעת סדר הרמוני בין מכלול אינטרסים אלה הוא תנאי לחיי חברה תקינים ולשמירה על משטר חוקתי ראוי... פסקת ההגבלה נועדה לתחום את הגבולות שבתוכם תוכל לצמוח חקיקה ראשית של הכנסת גם מקום שיש בה פגיעה בזכות יסוד, ובלבד שפגיעה זו תימצא במיתחם האיזונים הראוי בין ההגנה על הזכות לבין הצורך בהשגת תכליות חשובות אחרות הכרוכות בפגיעה בה" (רע"א 3145/99 בנק לאומי בע"מ נ' חזן, פ"ד נז(5) 385, 405).
אכן, "קיומן של זכויות אדם מניח קיומה של חברה וקיומן של הגבלות על חופש הרצון של הפרט" (פרשת התנועה לאיכות השלטון בישראל, פסקה 45 לפסק דיני).
56. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מעניק מעמד חוקתי למספר זכויות. הן מוגדרות במונחים רחבים. ניסוחן הוא פתוח. היקף הפריסה של כל אחת מהזכויות אינו בלתי מוגבל. גבולותיה של כל זכות ייקבעו על פי פרשנותה החוקתית. פרשנות זו תקבע את קו הגבול שבין הזכויות השונות. היא תקבע גם את האזורים עליהם חלות מספר זכויות חוקתיות ואת היחס ביניהן. שינוי בהיקף הפריסה של הזכויות החוקתיות מחייב שינוי חוקתי. ניתן לעשותו רק באמצעות חוק יסוד (ראו פרשת בנק המזרחי המאוחד, עמ' 407; בג"ץ 4676/94 מיטראל נ' כנסת ישראל, פ"ד נ(5) 15, 27; בג"ץ 212/03 חירות התנועה הלאומית נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד נז(1) 750, 755-756; בג"ץ 1384/98 אבני נ' ראש הממשלה, פ"ד נב(5) 206). בכל אלה אין תחולה לפסקת ההגבלה. אין היא קובעת את היקפן של הזכויות החוקתיות. תפקידה שונה. היא מהווה חלק מחוקי היסוד עצמם, ורמתה היא חוקתית. היא נועדה לקיים את התוקף החוקתי של חקיקה רגילה הפוגעת בזכויות האדם החוקתיות. היא מהווה מטריה חוקתית המעניקה הגנה חוקתית לדברי חקיקה "רגילים" הפוגעים בזכויות אדם. אכן, תפקידה של פסקת ההגבלה אינו במישור היקפה של הזכות החוקתית. פסקת ההגבלה אינה מעניקה תוקף חוקתי לחקיקה רגילה המבקשת לשנות את היקפה של הזכות החוקתית. חקיקה רגילה אינה יכולה לקבוע כי עניין פלוני אינו נופל לגדרה של הזכות החוקתית. פסקת ההגבלה פועלת במישור שונה. תחום מחייתה הוא המשפט הרגיל (להבדיל מהמשפט החוקתי). המשפט הרגיל אין בכוחו לשנות את זכויות האדם. עם
--- סוף עמוד 54 ---
זאת, משפט זה כולל מערכת מקיפה של דינים, פרי יצירתם של רשויות המדינה. דינים אלה מגשימים לעתים זכויות אדם, ותוך כדי כך פוגעים בזכויות אחרות. לעתים הם נועדו להגשים את אינטרס הכלל, ותוך כדי כך הם פוגעים בזכויות הפרט. פסקת ההגבלה נועדה ליתן תוקף חוקתי לפגיעות שהדין הרגיל פוגע בזכויות האדם החוקתיות. בכך היא קובעת גם את מידת המימוש של זכויות האדם החוקתיות. אכן, תפקידה של פסקת ההגבלה הוא לקבוע את תוקפה של החקיקה הרגילה הפוגעת בזכויות האדם. מישור פעולתה של פסקת ההגבלה אינה היקפה של הזכות החוקתית וגבולות פריסתה. פעולתה של פסקת ההגבלה הוא במימושה של הזכות החוקתית באמצעות הדינים הרגלים ומידת ההגנה עליה.