--- סוף עמוד 89 ---
106. אך מעבר לכך, יש בגישה זו, "משום ערעור האיזון החוקתי" (ע"פ 4424/98 סילגדו נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 529, 550); יש בה משום דילול ההגנה החוקתית על זכויות האדם בישראל. היא מובילה אותנו, בלשונו של חברי – להטיל "ספק אם חוקי היסוד, מעיקרם, נועדו להקנות זכויות יסוד ליחיד תוך השפעת-מישרין על היחסים האחרים במדינה ועל דמותה של החברה" (פסקה 62 לפסק דינו של חברי) (פסקה 39 לפסק דינו של חברי). ואילו לדעתי אין בכך כל ספק. זכויות היסוד של האדם בישראל קיימות ומוכרות דווקא במקום שיש בהן להשפיע במישרין "על היחידים האחרים במדינה ועל דמותה של החברה". דווקא אז אנו זקוקים להן ביותר כדי לשמור על ערכינו כמדינה יהודית ודמוקרטית. תפקידנו כשופטים, בשלב זה של חיינו הלאומיים, הוא להכיר במלוא היקפן של זכויות האדם, תוך מתן מלוא העוצמה לכוחה של פסקת ההגבלה לאפשר פגיעה בזכויות אלה, בשעת הצורך, בלא לצמצם את היקפן.
107. ודוק: אינני גורס כי יש למתוח את זכויות היסוד לכל עבר. הנני גורס כי יש ליתן להם פרשנות תכליתית. פרשנות זו אינה מצמצמת ואינה מרחיבה. זו פרשנות המשקפת את הבנתה של החברה הישראלית את מהותן של זכויות האדם, על פי המבנה החוקתי שלהן ועל פי המידות החוקתיות שנקבעו להן בחוקי היסוד, הכל תוך התחשבות בערכי ובבסיסי, ותוך דחיית הארעי והחולף (ראו פרשת אפרת, 780; פרשת אדם טבע ודין, 518; פרשת עמותת מחוייבות). זאת ועוד: אינני סבור שמתן פרשנות תכליתית לזכויות היסוד, תוך התחשבות באינטרס הציבורי בגדריה של פסקת ההגבלה, יש משום פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. אין דבר בעקרון הפרדת הרשויות לפיו בית המשפט צריך ליתן פירוש מצמצם לזכויות האדם, כדי לצמצם את היקפה של הביקורת השיפוטית על חוקתיותו של חוק. אין דבר בעקרון הפרדת הרשויות המוביל למסקנה כי ביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק פוגעת בהפרדת רשויות. נהפוך הוא: ביקורת זו שומרת על גבולות הסמכות של האורגנים השלטוניים השונים ושומרת על זכויות האדם. זו גם תפקידה של הפרדת הרשויות. לבסוף, אינני סבור כי גישתו של חברי מובילה "לבחינה כוללת יותר וזהירה יותר של דברי חקיקה" (פסקה 42 לפסק דיני). נהפוך הוא: ככל שתגבר ההתחשבות באינטרס הציבורי בגדרי קביעת היקפה של הזכות, כך יצטמצם תפקידה של פסקת ההגבלה, ותפחת האפשרות לבחינה כוללת וזהירה של דברי חקיקה. תחת להתמקד בחוק הפוגע, יתמקד הניתוח בזכות הנפגעת. במקום דרישה כי המחוקק יחוקק חוקים התואמים את פסקת הההגבלה, תבוא הדרישה כי בית המשפט יצמצם את היקפן של זכויות האדם.