--- סוף עמוד 90 ---
108. עמדתי זו באשר להיקפה של זכות חוקתית (כמו כבוד האדם) וההגבלות עליה (בתנאיה של פסקת ההגבלה) חלות הן בימי שלום ורגיעה והן בימי לחימה וטרור. העימות המזויין שבין ישראל לבין הפלסטינים באזור אינו משנה את היקפן של זכויות האדם של אזרחי ישראל. זכותנו לכבוד האדם, לפרטיות, לקנין ולחופש העיסוק לא השתנתה עם עליית החמאס בבחירות האחרונות באזור. זכויות יסוד אינן משתנות על פי רוחות השלום או המלחמה המנשבות באזורנו. ההתחשבות במצב הביטחוני – התחשבות שהיא כמובן חיונית ונחוצה – צריכה להיעשות במסגרתה של פסקת ההגבלה. על כן מקובלת עלי גישתו של חברי, כי "אף התומכים בקיומה של זכות – זכות חוקתית או זכות חוקית – לאזרח המדינה כי בן-המשפחה הזר ייכנס לישראל וישהה בה, יסכימו כי טעמים של ביטחון-המדינה וביטחון-הציבור יסיגו את זכות היחיד כי בן-משפחתו ייכנס אל המדינה וישב בה" (פסקה 77 לפסק דינו). עם זאת, מן הראוי לחזור ולהדגיש, כי הדיבור "יסיגו את זכות היחיד" אין משמעותו כי זכותו החוקתית כפי שזו קבועה בחוקי היסוד שונתה וצומצמה. משמעותו של דיבור זה הינה כי המימוש של הזכות וההגנה הניתנת לה בחקיקה הוגבל בשל טעמים של ביטחון המדינה וביטחון הציבור, כפי הנדרש בפסקת ההגבלה. כאשר אלו יעלמו – והרי לכך כולנו שואפים – לא יחול שינוי בזכות החוקתית עצמה. זו תישאר כשהיתה. השינוי יחול ביכולת מימושה. על כן, מסכים אני עם גישתו של חברי, כי "עת מלחמה אין דומה היא לעת שלום" (פסקה 82 לפסק דינו), וכי "מעשים שיפים הם לעת שלום – לא נוכל לקיימם לעת מלחמה" (שם). עם זאת, שוני זה צריך למצוא את ביטויו המלא בגדריה של פסקת ההגבלה. הוא צריך להשפיע על מימושה של הזכות. שוני זה אין בכוחו להשפיע על קיומה של הזכות והיקף פריסתה. על כן, אין בידי להסכים למסקנתו "כי בימי מלחמה קמים ונהיים – אם תרצו; מתעוררים לחיים – נימוקים ואינטרסים הייחודיים לתקופה זו – נימוקים ואינטרסים שיש בהם להגביל את תחומי התפרשותן של זכויות היחיד" (שם). הנימוקים והאינטרסים הייחודיים לעת מצב לחימה צריכים לפעול בגדריה של פסקת ההגבלה, ולא בגדרי הזכות החוקתית עצמה. אין הם מגבילים "את תחומי התפרשותן של זכויות היחיד". הם מגבילים את אפשרות מימושן.
109. בהנחה שחוק האזרחות והכניסה לישראל פוגע בזכות חוקתית, האם הפגיעה היא מידתית? חברי ואנוכי מסכימים כי שני תנאי המשנה הראשונים של המידתיות – מבחן הקשר הרציונלי ומבחן האמצעי שפגיעתו פחותה – מתקיימים בענייננו. גדר המחלוקת בינינו היא לעניין תנאי המשנה השלישי (מבחן המידתיות במובן הצר, או