הלכה זו שנקבעה בעניינם של הורים לקטינים החיים בישראל, מחמירה יותר מן ההלכה שנקבעה לגבי בני זוג. אכן, בשני המקרים אין מוכרת זכות לבן הזוג (במקרה האחד) או להורה הזר (במקרה האחר) להיכנס לישראל מכוח קישריהם המשפחתיים שבישראל. עם זאת, בעוד אשר לגבי בני זוג אושרה מדיניות המאפשרת לבן הזוג הזר, ככלל, להיכנס לישראל - בכפוף לבדיקות בנושאים הפלילי והבטחוני - הנה בעניינו של הורה זר אושרה מדיניות אשר אינה מאפשרת (בכפיפות למקרים הומניטריים יוצאי-דופן) קבלת מעמד כלשהו בישראל. ראו עוד: פרשת קנדל, 518; דנג"ץ 8916/02 דימיטרוב נ'
--- סוף עמוד 119 ---
משרד הפנים [פורסם בנבו]; פרשת עלואן (בג"ץ 9778/04); בג"ץ 6708/04 בדר נ' משרד הפנים [פורסם בנבו]; בג"ץ 8986/04 ריאש נ' שר הפנים [פורסם בנבו]; בג"ץ 8030/03 סמוילוב נ' שר הפנים [פורסם בנבו]. לעניין איחוד משפחות בין הורים לבין ילדים זרים שאינם קטינים, ראו: פרשת הררי, שם; בג"ץ 3403/97 אנקין נ' שר הפנים, פ"ד נא(4) 522.
33. סיכום הדברים עד עתה הוא אפוא זה, שהחוק בישראל אינו מקנה לבן זוגו הזר (והלא-יהודי) של אזרח ישראל, אף לא להורה של קטין החי בישראל, זכות להיכנס לארץ, להתגורר בארץ או להיותו אזרח ישראל. הסמכות להתיר כניסה לארץ, ישיבה בה או לזכות באזרחות ישראל, נתונה לרשויות המדינה, ואלו תעשינה כסמכותן ועל-פי שיקול דעתן, בהתאם לחוקי המדינה ובכפיפות לעיקרים ולדוקטרינות השוררות במשפט המינהלי. וכזו היא הילכתו של בית-המשפט העליון. אכן, לא אחת חייב בית-המשפט את רשויות המדינה להיעתר לבקשה שהוגשה להן לעניין כניסה לישראל או לקבלת היתר להתיישב בישראל, ואולם בכל מקרים אלה כולם לא הטיל איש ספק בהוראות הדין, והתערבותו של בית-המשפט לא היתה אלא בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת. על רקע דברים אלה יש להבין ולנתח את דברו של חוק האזרחות והכניסה לישראל. חוק זה מודיענו, כי חרף סמכויות שהוענקו לשר הפנים - פעם בחוק האזרחות, לעניין אזרחות, ופעם לעניין כניסה לישראל וישיבה בה, בחוק הכניסה לישראל - אין לו לשר סמכות להעניק לתושבי האזור אזרחות ואין לו סמכות להתיר להם רישיון לישיבה בישראל. החוק אינו שולל אפוא זכות חוקית מפורשת שניתנה לאזרחי ישראל או לבני-זוגם הזרים. פועלו אינו אלא בצימצום סמכויותיו של שר הפנים על-פי חוק האזרחות ועל פי חוק הכניסה לישראל. ולא הרי זה כהרי זה. השאלה הנשאלת עתה היא, האם מותר היה המחוקק כך לצמצם את גידרי שיקול דעתו של שר הפנים? שאלה זו, כניסוחה, מעלה אותנו אל רמת חוקי היסוד, ולחוקי היסוד נידרש בסמוך.