--- סוף עמוד 121 ---
36. שאלה זו באשר להיקפו של כבוד האדם בהיבטה של הזכות לנישואין ולקיומם של חיי משפחה סדירים בישראל, נחלקת לשתי שאלות-מישנה הבאות, כסידרן, בזו-אחר-זו: שאלת-מישנה אחת היא, האם הזכות לנישואין ולקיומם של חיי משפחה סדירים, באה בגידרי כבוד האדם כמשמעותו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אם התשובה לשאלת-מישנה זו תהיה בשלילה, יסתיים הדיון ולא עוד תישאל שאלת-המישנה השניה. ואילו אם התשובה לשאלת-המישנה הראשונה תהיה בחיוב, כי-אז תישאל שאלת-המישנה השניה, לאמור, האם מושג כבוד האדם משמיע לא אך זכות לנישואין ולחיי משפחה סדירים אלא, בנוסף לכך, זכות הקנויה לאזרח ישראל לא אך להינשא לבן-זוג זר אלא להוסיף לקבוע את מגורי הקבע של בני הזוג בישראל דווקא. בהקשר זה עולה גם השאלה האם זכות קנויה היא לקטין (אזרח או תושב) החי בישראל עם הורהו הישראלי, כי יינתן מעמד בישראל אף להורהו הזר. בשלב מאוחר יותר, נוסיף ונשאל, אם ערך כבוד האדם מקנה לאזרח ישראל שנישא לתושב של ישות המצויה במלחמה עם ישראל, זכות להתגורר עם בן זוגו בישראל, וכן, האם מקנה הוא לקטין החי בישראל עם הורהו הישראלי זכות להביא לישראל את הורהו הזר תושב ישות המצויה במלחמה עם ישראל. הבה נדון בשאלות אלו, אחת לאחת, כסידרן, אך תחילה נבקש לומר דברים אחדים על-אודות תחימת היקפן של זכויות יסוד - זכויות חוקתיות - במשפט ישראל, לרבות הצבת גבולותיהן של זכויות הנגזרות מערך כבוד האדם שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
על קביעת תחומי התפרשותן של זכויות יסוד ועל זכויות הנגזרות מהן
37. קביעת תחומי התפרשותן של זכויות היסוד, והיחס בין זכויות היסוד, ביניהן לבין עצמן וביניהן לבין אינטרסים אחרים הבאים לצמצמן מתוכן או להגבילן מִלְּבַר - בהחלתה של פיסקת ההגבלה - אינה מלאכה קלה כל-עיקר. חברי הנשיא ברק טוען להרחבת תחומיהן של זכויות היסוד, בסוברו כי הגבלתן של אותן זכויות מקומה הוא בפיסקת ההגבלה (ראו: א' ברק, פרשנות במשפט - פרשנות חוקתית, תשנ"ד-1994, כרך ג', 385). בכך, כמובן, מצמצם חברי את תחומי סמכותה של הרשות המחוקקת. כשאני לעצמי, אינני בטוח כלל ועיקר כי אינטרסים ציבוריים הבאים לקבוע גבולות לזכויות היסוד, לחסר מזכויות היסוד או לפגוע בהן, מקומָם הוא תמיד - או על הרוב - בפיסקת ההגבלה דווקא ולא בקביעת גדריה של זכות היסוד מעיקרו של דין.
38. ראשית לכל, ועד שנידרש ליחס ולאיזון שבין זכויות ואינטרסים, ראוי כי נהיה מודעים לקביעה כי זכות פלונית - זכות חוקתית היא, לאמור, כי זכות היא השואבת