--- סוף עמוד 201 ---
ידע גם על ההלוואה מיום 4.11.93. באותו מועד היו בחשבון ני"ע בשווי גבוה שניתן היה למוכרם לכיסוי ההלוואה שנפרעה חלף לקיחת הלוואה חדשה.
לפי עדות לקח היה לו בבנק הפועלים תיק ני"ע בשווי של לפחות 10 מליון ₪ באותה תקופה כך שלא הייתה לו באמת מצוקה כלכלית שחייבה לקיחת הלוואה (עמ' 641).
הכרעה: לקח הודה שהוא ביקש את ההלוואה ושהוא לקח אותה, וכי ההלוואה אינה מזויפת (עמ' 638, שו' 13-8). ושוב, יצויין כי באותה נשימה לקח חזר בו ואמר שיכול להיות שזה זיוף (שם, שו' 27), ומייד חזר בו שוב ואישר שזו החתימה שלו (עמ' 639 שו' 4-1). לקח גם אישר שידע בעת שלקח את ההלוואה שהיא מיחזור של הלוואה קודמת שהועמדה לו שנה קודם לכן בסך של 1.5 מליון ₪ (עמ' 640, שו' 8-1). מייד בהמשך טען שההלוואה הקודמת משנת 93 הייתה הלוואה מזויפת, אף שאישר שהוא חתום על בקשת האשראי לאותה הלוואה (שם, שו' 12-10). בהמשך חזר בו שוב ואישר שהוא ביקש את ההלוואה, באומרו "אם אין כסף אז מה אני אעשה? גנבתם" (עמ' 641 שו' 1). גם בבקשת ההלוואה שעליה חתם לקח (נ/29) נכתב במפורש שמטרתה היא מיחזור הלוואה.
לקח גם ציין כוכבית בנספח יד לתביעתו ליד הלוואה זו, כשבתחתית הנספח כתב הערה לפיה כל ההלוואות המסומנות בכוכבית נלקחו על ידי התובעים. משהודה לקח שהוא לקח את ההלוואה, לבקשתו שלו, ואף ידע שמדובר במיחזור של הלוואה קודמת שהגיע מועד פרעונה, הרי שחוייב כדין בריבית בגינה.
יצויין כי בסמוך למועד לקיחת ההלוואה היה סך ההתחייבויות בחשבון בסכום של 1,698,508 ₪ כולל הלוואות, כשבאותו זמן היו בחשבון ני"ע בשווי של כ- 5.4 מליון ₪, כך שההלוואה לא נלקחה על ידי לקח בשל מצוקת אשראי (דוח אובליגו מיום 2.11.94 נספח 102(א) לתצהיר שפרבר).
תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
--- סוף עמוד 202 ---
נב. הלוואה מיום 5.5.95 (ערך) בסכום 1,500,000 ₪. הריבית שחויבה 240,432.97 ₪.
לקח: הבקשה וההלוואה נחתמו ע"י לקח (מוצג נ/30 ונספח 103 ב' לתצהיר שפרבר). עם זאת, קיימת ההכחשה הכללית של לקח וטענתו שלקח את ההלוואות בשל מצוקת אשראי.
הבנק: לקח אישר את חתימתו על בקשת האשראי (עמ' 643-642). גם לשיטתו הסכם ההלוואה חתום על ידו. לקח טען שההלוואה נלקחה ממצוקה, אולם ההלוואה הינה גלגול של ההלוואה מיום 4.11.94. באותו מועד היו בידי התובעים נכסים בשווי גבוה מיתרת החוב (כ- 6.57 מש"ח) כך שלא הייתה כל מצוקה.