לא בוצעו בתקופה זו העברות כספים שקליות או רכישות ני"ע לא תקינות להן טוענים התובעים.
במועד העמדת ההלוואה היו בחשבונות התובעים ני"ע בשווי גבוה אותם היו יכולים למכור על מנת לכסות את פרעון ההלוואות השקליות, כך שלא היתה כל מצוקה.
--- סוף עמוד 211 ---
לקח אמר בחקירתו שהחשבון נפתח לפי הצעה של רוט, וכי הוא הרגיש שמשהו לא כשר. לקח פתח חשבון מסיבה שלא היתה ברורה לו ועל אף חשדותיו חתם על מסמך לפיו הוא מקבל על עצמו את כל החבויות בחשבונות 405001 ו- 410110. צירוף הדברים – לקיחת הלוואה, וחתימה על מסמך לקיחת חבויות, בדיוק במועדים בהן נפרעות הלוואות שלקח מודה שלקח, מראה שלקח ידע מה נעשה בחשבונות.
הכרעה: על פי דוח ניירות ערך שהגיש הבנק, נכון ליום 30.4.97, סמוך למועד לקיחת ההלוואה, היו בחשבונות התובעים ני"ע בשווי כולל של 8,341,183.53 ₪, לפי הפירוט הבא: חשבון 326977 – ני"ע בשווי 489,148.22 ₪; חשבון 410110 – ני"ע בשווי 4,567,260.49 ₪; בחשבון 405001 – ני"ע בשווי 3,284,774.82 ₪ (נספח 111 א-ג בתצהיר שפרבר). יתרות החובה בחשבונות לקח במועד לקיחת ההלוואה – 21.5.97, היו בסכומים נמוכים בהרבה. לקח יכול היה למכור חלק מניירות הערך שהחזיק בחשבונות ולכסות בכך את יתרות החובה, והוא לא נזקק להלוואה כדי לכסות יתרות אלו.
כמו כן, עולה מדפי החשבון שלקח השתמש בכספי ההלוואה לכיסוי יתרות חובה שנוצרו מפרעון הלוואות קודמות, שלקח הודה בנטילתן, כך שהיה מדובר למעשה במיחזור ההלוואות.
מכל האמור לעיל עולה שלקח לא היה במצוקת אשראי בעת שלקח את ההלוואה, כטענתו. לקח נטל את ההלוואה על פי בקשתו, מרצונו ומבחירתו והוא השתמש בכספי ההלוואה לצרכיו, לכיסוי יתרות חובה שנוצרו ממיחזור הלוואות קודמות שנפרעו ורכישות ני"ע ומט"ח. משכך, חוייב כדין בריבית בגין ההלוואה.
לאור האמור, תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
סא. הלוואה מיום 11.1.99 (ערך) בחשבון 440354 בסכום 550,000 $. הריבית שחויבה 22,156.91 $ בשווי של 115,253.99 ₪ (קרן).
לקח: הסכם ההלוואה ובקשת ההלוואה מזויפים. לא קיבלנו דו"ח סילוקין.
רוט הודה והורשע בזיוף הלוואה זו ובגניבת כספיה. לפי חו"ד חגג מדובר בהלוואה שזויפה (חו"ד חגג מיום 4.12.08 ת/5 עמ' 2, 4 ונספחים א-5 ו- א-5-א). פקידת הבנק איריס פיש עגיב אישרה בעדותה במשטרה ובעדותה בבית המשפט כי מדובר בהלוואה מזויפת וכי הבקשה למתן אשראי (המזויפת) נחתמה לאחר התאריך הנקוב על מסמך ההלוואה המזויף (עמ' 1,243). כאשר העידו פקידי הבנק במשטרה הם לא טענו כל טענה נגדית שהיא ולכן הבנק