--- סוף עמוד 239 ---
184. במצב הדברים האמור, כשאין לאף צד מסמכים להוכיח את טענותיו, נשענות הטענות על ראיות נסיבתיות ונטלים. לקח טוען למעשה על בסיס מסקנה והיקש, כשטענתו היא שמכירת מניות ניסקו בשער נמוך מהרכישה היא לא ממנהגו: "יש שם מכירה במחיר יותר נמוך, וזה לא לפי התכנית" (עמ' 121 שו' 9-8). וכן: "אז אני מסביר לך, במחירים כאלה אני בדר"כ לא הייתי מוכר" (עמ' 125 שו' 20). למעשה, לקח יודע שאינו יכול להוכיח טענותיו, ועל כן הוא מפנה את החץ כלפי הבנק שאין לו מסמכים. כדבריו: "תביאו פקודה ואם שם יש חתימה שלי שהיא אמת – אז זה שלכם" ... "המדד שתביאו מסמכים ונגמור עניין" (עמ' 125 שו' 7-6, 14).
גם לבנק אין ראיות בכתב ואף הוא משתית את טענותיו על השוואות לפעולות אחרות והמסקנה שיש להסיק מכך לדעתו.
185. הבנק הצליח להראות בחקירתו את לקח כי לקח מודה שהוא ביצע חלק מהמכירות של מניות ניסקו בתקופה הרלוונטית:
"ש. אתה ביצעת בעצמך פעולות במניות ניסקו או לא ביצעת?
ת. היו כמה. " (עמ' 118, שו' 23-22).
יתר על כן, לקח עצמו אישר שאי אפשר לדעת איזה פעולות נעשו על ידו ואיזה על ידי הבנק בכל הקשור למניות ניסקו:
"ש. אז במצב העובדתי של היום, אם על סמך דוח הפעילות בניירות ערך, אתה לא יכול לומר לבית המשפט או לנו, איזה פעולות אתה ביצעת ואיזה פעולות לא ביצעת בניירות ניסקו.
ת. לא רק אני, אף אחד לא יכול" (עמ' 119, שו' 25-22).
186. הבנק הראה שטענתו המרכזית של לקח שהוא לא היה מוכר את מניות ניסקו בשער נמוך מהרכישה איננה נכונה, וכי לקח מכר מניות ניסקו גם בשערים נמוכים יותר, מכירות שהוא אינו טוען שלא נעשו על ידו (תצהיר שפרבר, סע' 438, עמ' 92). שפרבר מפרט בתצהירו פעולות שונות שנעשו על ידי לקח במכירים נמוכים מ- 20 ₪ למניה. כך, ב- 28.11.95 - 16.03 ₪ ; 8.12.98 – 19.10 ₪ ו- 18.90 ₪; 10.12.98 – 18 ₪; 23.12.98 – 16.25 ₪ ; 29.12.98 – 16 ₪ (שם).
--- סוף עמוד 240 ---
לא זו אף זו: שפרבר מביא בתצהירו גם פירוט של פעולות מכירת מניות ניסקו שביצע לקח בבנק הפועלים, שם היה לו חשבון נוסף, בתקופה הנדונה, אף זאת בשערים נמוכים מ- 20 ₪ למניה, ושטען בתביעתו שלא היה מוכר מניות בשערים כאלה: 14.12.95 – 13.63 ₪ ; 20.12.95 – 14.07 ₪ ; 19.2.96 – 12.46 ₪ ; 20.2.96 – 12.46 ₪ ; 17.4.96 – 12.72 ₪ ; 14.5.96 – 11.45 ₪ ; 15.5.96 – 11.62 ₪ ועוד (תצהיר שפרבר, סע' 445, עמ' 93).