הכרעה בעניין המניות הנוספות
כללי
--- סוף עמוד 261 ---
201. גם כאן ללקח אין ראיות להוכחת טענותיו. טענותיו נטענות בכלליות בלבד, כשהוא טוען לגבי מניות כאלה ואחרות שהן לא נרכשו או נמכרו על ידו. תשובותיו לגבי הסיבה לבחירתו במניות אלה דווקא, אינן תשובות שמבהירות את טענותיו. מנגד, גם לבנק אין ראיות בכתב להוכיח שלקח הוא זה שנתן את ההוראות לביצוע הפעולות השונות. הבנק, לשיטתו, מסתמך על היגיון, היקשים ומסקנות. ואולם, מדובר בתקופה שהבנק היה צריך לשמור את כל מסמכי הפעולות ברשותו. כבר אמרנו שהנוהל של הבנק לפיו הוא שמר על מסמכי הוראות לפעולות בניירות ערך במשך 3 שנים בלבד, לא היה תקין. יתר על כן, חלק מהפעולות בניירות ערך בוצעו אף בתחום שלוש השנים שהבנק, לשיטתו הוא, היה צריך לשמור על המסמכים, ואף על פי כן לא נשמרו על ידו המסמכים בגין פעולות אלו. מאחר והבנק לא שמר על המסמכים למרות שהיה עליו לעשות כן, גרם בכך לנזק ראייתי ללקח ונטל השכנוע עובר, על כן, על הבנק להראות שלקח הוא זה שביצע את הפעולות הנתבעות על ידו. למעט במספר מניות מצומצם שיש בטענות הבנק סבירות גבוהה והגיון רב על פי המסמכים שהבנק הפנה אליהם, שלקח ביצע את הפעולות, כפי שיפורט לגבי כל אחת מהן, וניתן לראות בכך עמידה בנטל השכנוע, שאר טענותיו של הבנק אינן עומדות בנטל זה.
כך למשל, טענת הבנק שלקח לא הצביע על מניע לביצוע הפעולות, איננה טענה. לא ניתן לדרוש מלקח להסביר מדוע רוט ביצע פעולה כזו או אחרת ומה ההיגיון שעמד מאחורי פעולותיו. הבנק, כזכור, לא הזמין את רוט להעיד והימנעות זו נזקפת לחובתו בעניין זה.
כך למשל, טענת הבנק שניתוח כלל הפעולות של לקח מעלה שהפעולות הנתבעות על ידו אינן חריגות, אינה טענה. גם אם לקח ביצע פעולות נוספות במניות, אין הדבר מלמד שבשל כך כל הפעולות אכן בוצעו על ידו.
כך למשל, טענת הבנק שלקח לא העלה טענות מסוימות בכתב התביעה המקורי, או במכתבו של עו"ד מימון, אינה טענה. לקח השיב שהדברים התבררו לו מאוחר יותר וגם אם הבנק סובר שהוא יכול היה לדעת עליהם בעת הגשת כתב התביעה המקורי, אין בכך משום ראיה.
כך למשל, טענת הבנק שמשפחת לקח הייתה בעלת עניין בחברת פרלוקס, אין בה ראיה למיהותו של מבצע הפעולות במניות חברה זו.
כך למשל, טענת הבנק שלקח ידע על הפעולות מתוך תדפיסים שהיו בידו, נדונה ונדחתה בפרק הדן במניעות ואשם תורם.
בכל הנוגע לטענת ההתיישנות שמעלה הבנק, עניין זה נדון בתחילת פסק הדין ונקבע כי אין התיישנות בגין השנים נושא התביעה.